אילנה טנא - קידום יכולות אישיות

אם את/ה סובל/ת מחרדות מכל סוג - חרדת טיסה, חרדת קהל, חרדת נהיגה, חרדת מעליות, או פוביות מחיות למיניהן אם את/ה רוצה לשפר את יכולות ההתארגנות והלמידה שלך או של ילדיך (קריאה,כתיבה,זיכרון וכו' ).

עוד ›
תרפיסטית ,מדריכת הוריםבאר יעקב

הנחיה הורית - כיצד נפתח אצל ילדינו מיומנות לפתרון בעיות?

אילנה טנאיום שלישי, 10 בספטמבר 2013זמן קריאה 2דק'
  • "עצור בטרם תעבור ! "– פתרון בעיות
    בעקבות מפגש טיפולי בעיצוב התנהגות שבו אני עובדת עם ילד בן 10 על פיתוח יכולת פתרון בעיות, רוצה לשתף תובנה חשובה לנו ההורים.

    אם אתם רוצים שילדנו ידע להתמודד עם חוסר ודאות או קושי בו הוא נתקל, חשוב שנפתח אצלו את המיומנות החשובה הזו של יכולת פתרון בעיות, ולא נמהר לעזור לו ולפתור במקומו.

    חוסר מיומנות זו אינה תקפה רק אצל ילדים. גם אנו המבוגרים לא תמיד יודעים לעצור ולבחון את הסוגיה אותה אנו מגדירים כבעיה. ואז במקום שנעצור לחשוב, אנו מגיבים בצורה לא פרופורציונלית, או נתקעים או בוחרים שלא להתמודד. מרוב שאנו טעונים רגשית, המוח לא מספיק פנוי לחשיבה
    שקולה ולבחינת פתרונות חלופיים.
    וכשזה נוגע לילדינו, גם שם אנו נוטים להחטיא את המטרה ולא מפתחים אצלם את המיומנות זו. כשהם נתקלים בבעיה,הם פונים לעזרתנו, ואנו מרוב אהבה ורצון להקל עליהם, פותרים אותה עבורם.
    חושבים שעזרנו? ההפך הוא הנכון! הילד גדל להיות בוגר חסר מיומנות בפתרון בעיות, וחוסר מיומנות זו מביאה בסופו של דבר לחרדה מאי ודאות וחוסר יכולת התמודדות.

    לכן הורים יקרים, לפני שנרוץ לפתור בעיה עבורם, חשוב שנלמד גם אותו וגם את עצמנו "איך פותרים בעיות?"

    במפגש הטיפולי האמור, הבנו שאנו פותרים בעיות כל הזמן. כשיש בעיות קלות אנו לא מייחסים להן שום חשיבות. לעומת זאת, בבעיות משמעותיות, שם- אנו נתקעים. מתי בעיה הופכת להיות בעיה משמעותית? כשקיים פער בין המצוי לרצוי. "אני רוצה X, ובמציאות מתקיים Y, ואם ניסיונותיי לקבל
    את ה-X נכשלים, אני מפתח רגש שלילי מסוים המזכיר לי שיש לי קושי/בעיה".
    אתמול במפגש סיכמנו שהרגש השלילי יהיה עבורנו האור האדום ברמזור, שמורה לנו לעצור ולטפל בבעיה עד שהרמזור מחליף צבע (עד שהרגש השלילי מתחלף לרגש חיובי יותר). אם לא נעצור בזמן, אנו עלולים להתנגש במשהו ועלולים להיפגע. ברגע שזיהיתי את אותו הרגש השלילי (כעס/ עלבון/
    עצב/ אכזבה..) עלי להגדיר מה בעצם הבעיה שלי? ולאחר שהגדרנו אותה, נוכל להמשיך את תהליך החשיבה, ולחשוב מה בעצם אני רוצה להשיג"? (מהי המטרה שלי). הדרך משם למציאת פתרונות היא קצרה.

    נחשוב על מספר אפשרויות חלופיים ואז נגיע להחלטה מהו הפתרון המועדף למצב זה. נתכנן את הביצוע וניישם. לבסוף נעריך את התוצאה. כך נלמד את הילד לחשוב על מספר אפשרויות פתרון.
    דוגמה מחיי הילד :באתי לכיתה ונזכרתי ששכחתי להכין שעורים (בעיה). מצב רצוי: שעורים מוכנים, מצוי : לא הכנתי והמורה תכעס או תעניש. כלומר קיים פער. רגש שמתעורר בי: חשש/מתח - המורה תכעס ותצעק או תכתוב הערה. מטרה: מה אני רוצה להשיג? לא להיענש. ברגע שהגדרתי את המטרה
    אז אחפש פתרונות חלופיים: א. אני יכול לבקש מחברים להעתיק. ב. אני יכול לדבר עם המורה לפני השיעור ולהסביר את מה שקרה.ג. אני יכול להסביר את מה שקרה ולבקש מהמורה להראות לה את השעורים למחרת...
    לאחר חשיבה על מס' פתרונות, אבחר את אפשרות המועדפת לאותו המקרה אבחר בפתרון ג' ממנו יש לי יותר יתרונות.

    אז עצה לכולנו: כשנתקל בבעיה, כדאי שנבחר לעצור רגע ולעשות את התהליך,למרות המירוץ האינסופי של חיינו . זיכרו, עצירה באור אדום ברמזור תעזור לנו להימנע ממכשולים .

אילנה טנא -קידום יכולות אישיות

אם את/ה סובל/ת מחרדות מכל סוג - חרדת טיסה, חרדת קהל, חרדת נהיגה, חרדת מעליות , או פוביות מחיות למיניהן אם את/ה רוצה לשפר את יכולות ההתארגנות והלמידה שלך או של ילדיך (קריאה,כתיבה,זיכרון וכו' ) . אם ה

אתר זה מוגן על ידי reCAPTCHA, ובכפוף למדיניות הפרטיות ולתנאי השימוש של Google.