כמה פעמים אמרתם לעצמכם שאתם עייפים, אתם מרגישים כאילו סחטו אתכם כמו סמרטוט ריצפה? אני בטוחה שהרבה פעמים. ימים שכאלה נקראים ימים נטולי אנרגיה, כן גם האנרגיות שלנו מפעם לפעם יוצאות לחופשה, ומשאירות אותנו עם הצורך לנוח. אז בימים שכאלה:- נותנים לגוף את מנוחתו, כן צריך לעבוד, צריך לקדם את העסק, צריך לנקות את הבית, צריך לדאוג לילדים וצריך וצריך ורק צריך...... אז מה אם הדברים יחכו ? אז מה אם הילדים יואכלו לחם עם שוקולוד? אז מה אם.... העיקר שהגוף צריך לקבל מפעם לפעם את המנוחה המגיעה לו.

אבל מעבר למנוחה יש גם לאסוף את האנרגיה ולהחזירה לנפש. הדרך שאני נעזרת בה ומעבירה אותה למטופלי:-

*לדמיין את האנרגיה מפוזרת על הרצפה במיליון רסיסים כמו זכוכית מנופצת. מדמיינים שאוספים את רסיסי האנרגיה ומדביקים אותה חזרה לגוף. אחרי ההדבקה נכנסים למיטה (הזמן הוא לפי החשק שלך) נותנים הדבקה אחרונה / חיזוק לדבק לאנרגיה ופשוט מתמסרים לנוחות של המיטה.

תרגיל זה טוב גם במצב של שבירה נפשית ממצבים קשים של פרנסה, זוגיות ועוד... הרעיון הוא -

כאשר אנחנו מתמוטטים /נשברים ונשארים במצב של חוסר איזון אנרגטי יכולת ההתאוששות איטית, ולעיתים גם מערכת החיסונית נפגמת. לכן גם בשעות הקשות של האדם עלינו לדעת לאזן ולשמור את האנרגיות בגוף, אז נכון שמגיע לנו להתפנק , לנמנם, לישון, לנוח וכל אחד לפי רצונותיו, אך דבר ראשון עלינו לדאוג לאסוף אנרגיות חדשות כדי לחזק את מערכת החיסונית ואת יכולת החשיבה אחרי המנוחה.

ישנם אנשים שהצורך באיסוף האנרגיות הוא נסיעה לים, יער, הרים, מדבר או כל מקום של טבע, אז גם לפני יציאה לדרך יש לאסוף את האנרגיות בדרך הכתובה מעלה, ואחרי מנוחה לצאת למקום האהוב עליכם כדי להדק את האנרגיות, כפי שאני רואה זאת אסור לנהוג כאשר ישנה נפילת אנרגיות, העירנות שואפת לאפס. מניסיוני ומניסיונם של מטופלי במהלך השנים.

עם סל של אנרגיות אוהבות

סופ"ש נפלא וקסום

שקט אור ואהבה

רוחי