נולד לי קטנציק מדהים.העיניים הקטנות,התלות האין סופית שלו בי,חבל הטבור שנחתך וכאילו מטיל הכל עלי מבחינת האחריות לשלומו ולחייו-התאהבתי בו מייד.היתה לי מיילדת בחסד עליון,קראה אותי,הבינה עם מי יש לה עסק,תפעלה נכון ובשיתוף פעולה מדהים הוא נולד בשלום בלידה חווייתית מעין כמוה.

מה גורם לנו לקרבה אדירה לילד מסויים או לדחייה לא עלינו לילד אחר? חושבת על הדברים,איך הניחו אותו עלי להנקה מייד וקשרו בינינו בקשר סמביוטי שלא ניתן להתירו.דמעות בעיניים,אהבה גדולה,מייחלת שעוד בנות תחוונה את מה שחשתי בלידה מעצימה זו.

היום החיים התהפכו.אין ספק שבמעבר מילד אחד לשני ילדים יש הבדל עצום.למרות הקושי, הלילות ללא שינה-צריך לןהגיד תודה גדולה ליקום על המתנה הנפלאה הזו.הכל על הקצה,כשאתה רוצה ילד,אתה לא מצליח אבל אחר כך כלום לא ברור ומובן מאליו.צריך לברך על כל מה שקבלנו,להנות מכל רגע,להתאהב ולאהוב כל יום מחדש את מה שהבריאה הזו שלחה אליך-ולחייך.