דינה אישה צעירה ונמרצת, אם לשני ילדים קטנים.
בבקרים היא עובדת כשכירה במשרד ואחרי הצהריים מפתחת קריירה עצמאית. כל ערב דינה מעבירה סדנאות ציור על הבד לנשות הגליל. כל זה במקביל לגידול ילדים וניהול הבית.

לדינה יש סבתא, סבתא בלה. היום היא בת 81. סבתא בלה גידלה את דינה אחרי שאמא שלה נפטרה. דינה מאוד אוהבת את הסבתא שלה, מתקשרת אליה כל יום, דואגת לכל צרכיה ומבקרת אותה עם ילדים כל סוף שבוע. 

ולמרות הכל דינה כל הזמן מרגישה רגשות אשם בגלל שאין לה מספיק זמן (ולפעמים את הכוח) כדי להעניק לסבתה תשומת לב ואוזן קשבת.

על אף כל מאמציה של דינה סבתה בילתה המון זמן לבד ומצבה הרגשי היתדרדר. היא לא התלוננה ולא ביקשה שום דבר אבל הבדידות שלה העציבה את דינה עד מאוד.

לפני כחצי שנה הכרתי את דינה באירוע משפחתי והיא סיפרה לי על סבתא בלה האהובה שלה. שבוע אחרי זה פגשתי לראשונה את סבתא בלה בדיור המוגן שבו היא מתגוררת. פגשתי אישה מטופחת, צלולה אבל עצובה.

מאז אני מבקרת אותה קבוע. היא תמיד מחכה לי (ואפילו מכינה בשבילי משהו טעים) ונהנית מאוד מהביקור שלי ומהשיחה. 
ודינה? דינה הרבה יותר רגועה ושלמה עם עצמה. היא יודעת שביחד אנחנו מעניקות לסבתא בלה אהבה, אוזן קשבת וגם תמיכה רגשית מקצועית. 
בשבילי זו זכות גדולה להכיר שתי נשים מדהימות כאלו.