כבר כתבתי כאן על הצללים והאור בחיינו ועל שבריריות החיים שאנו חווים. הפעם אני ארחיב קצת על פסטיבלים של אור בעולם. יש רבים כאלה גם באירופה וגם בארצות מזרח אסיה. כל עם מוצא לו "סיבה" לחגוג חג של אור.

באירופה תמיד הפסטיבלים שמקורם בעיקר פאגני, התקיימו בסוף החורף. האנשים קיוו בעזרת פסטיבל ופולחן למען האור, שהיום לא ימשיך ויתקצר אלא להפך יתארך כמו שבדרך כלל קורה לקראת האביב. למשל פסטיבל הפסטאנאכט בו ביקרתי 3 פעמים מתרחש בשוויץ. הקרירות השווצרית של האנשים מתחלפת בחביבות רבה שלהם, ו-3 ימים ו-3 לילות אי אפשר שלא להיסחף ליופי שלו. המשתתפים הם בעלי תחפושות מרהיבות וגם גדולות, הם לומדים לנגן בחלילים מיוחדים החל מגיל צעיר וגם במשך 3 הימים האלה יום ולילה צועדים ברחובות לעיתים קבוצות גדולות ולעיתים קבוצות קטנות יותר. ולמה פסטיבלים? כי במשך הימים האלה מותר להתפרע !!! כלומר הכל בפרופורציה, אבל מותר להתפרע. ואם עסקינן בפסטיבלים וגם בחג החנוכה המתקרב אלינו בצעדי ענק, זה החג האהוב עלי ביותר. יש בו בעיקר שמחה רבה. יש בו את המשפחתיות כשכל אחד מאיתנו מוזמן להדליק נרות עם אוהביו ועם מכריו, ושמחת הנצחון של אור על החושך. אני זכיתי ובמהלך שנים רבות שבהן טיילנו בכל רחבי העולם, החל מ"דרך המשי" עד הרכבת הטרנסיבירית וכמובן היינו 6 פעמים בהודו, הגענו גם לעיר כלכותא במזרח המדינה. שם היה לנו מדריך טיולים מקומי שמאד רצה שאשמח, לקח אותנו לבית כנסת עלום וסגור משך כל השנה. כשנכנסנו אליו היה ריח טחב באויר. הפאר של המקום הימם אותי. "חבל אמר לי המדריך". יש בעיר שלנו 15 מליון אנשים ורק 15 אנשים יהודים. אנו חוגגים את כל חגי כל הדתות בעיר. אין מי שיחגוג כאן כי רוב היהודים כבר מבוגרים. אגב בית הכנסת כל המעקות של עזרת נשים היו מכסף שלא לדבר על הבמה ועל ארון ספר הקודש. היה זה בית כנסת שהוקם ע"י יהודי עיראק שהגיעו לעיר לפני כמה מאות שנים וזו היתה כנראה קהילה עשירה ורבת פעלים. צילמנו את כל מה שראינו, וכן זכיתי גם לשמוע סיפור הודי עתיק שאני מספרת עד היום. זהו סיפור מכונן על חיינו,  סיפור עתיק, שיש בו אנושיות, חמדנות, והמון תובנות. בסופו אנו מבינים שכולנו "ילדיו של אלוהים" ומאד דומים ברגשותינו ובדרך בה אנו מגיבים על אירועים. וכיוון שזהו המוטיב המרכזי של המופעים שלי כמספרת סיפורים, אני חולקת איתכם את האור שנובע מסיפור כזה. לקראת חנוכה. אני מקווה ומתפללת שהאור של הנרות ואורות אחרים יאירו לנו את השנה החדשה הנוצרית אמנם אבל אנו חלק ממנה באיזו שהיא צורה. רצוי שנזכור שיש גם ימים בהם החושך בחיינו גובר לזמן מה על האור והאופטימיות והעיקר שנקבל את הדבר ולא נאבד את האמונה באור במובן הכי רחב של המילה.