הביטוח הלאומי מספק עזרה בייתי למבוגרים בגיל זיקנה (נשים 62.4 ומעלה, גברים 67 ומעלה) בדרגות שונות בהתאם לרמת התלות בזולת.

על מנת לקבוע את רמת העזרה לה זקוק האדם ישלח נציג מטעם הביטוח הלאומי לבצע הערכה תפקודית.

פעם ההערכות האלו היו מאוד לא נעימות, שלא נאמר משפילות. כיום ההערכות מתנהלות ברגישות יתרה תוך רצון אמיתי להבין את הצרכים של האדם ומידת התלות שלו בזולת.

אז איך כדאי להתכונן לפני הערכה תפקודית מביטוח לאומי או ביטוח סיעודי?

חשוב להבין דבר אחד משמעותי: גיבורים לא מקבלים עזרה. אם תציגו את הכוחות בלבד ותסתירו (מתוך בושה) את הקשיים האמיתיים של היום יום, סביר להניח שלא תהיו זכאים לעזרה בביתכם.

הערכה תפקודית היא בדיוק כמו ביקור אצל רופא, הרי אצל הרופא לא נביא איתנו פרוסת עוגה שהכנו או נספר כמה נהדר אנחנו מרגישים, נכון? אז בדיוק כך. המטרה של ההערכה התפקודית היא להראות למעריך מה הקושי שלכם ביום יום.

לכן, לפני הביקור של המעריך שבו וחישבו עם עצמכם ועם בני המשפחה איך באמת נראה היום יום שלכם, מה הקשיים בו. מומלץ לעשות זאת לפי הפרמטרים שיבדקו במהלך ההערכה.

להלן הפרמטרים עם כמה נקודות למחשבה:

• הליכה בתוך הבית - האם יש חוסר יציבות בהליכה / נפילות? האם נעזרים באביזר עזר כגון מקל, הליכון כיסא גלגלים מחוץ לבית?
• הלבשה - האם יש קושי עם הגרביים או דווקא עם החולצה?
• רחצה - האם יש צורך בהשגחה כדי למנוע נפילה? או שיש צורך בסיוע בסיבון וחפיפה?
• שליטה על סוגרים - משתמשים בפדים/חיתולים? זה לא הזמן להתבייש!
• אכילה - צריכים עזרה בבישול? הגשה ופינוי האוכל?
• השגחה - האם היקר לכם כבר לא ממש איתנו? האם הוא מסוגל לצאת מהבית ולא לדעת איך לחזור? האם שכח את הגז דולק והסיר נשרף?

במידה ומדובר באדם שעדיין עצמאי מבחינת התפקוד (לבוש, רחצה וכד') אך בשל ירידה קוגניטיבית זקוק להשגחה ו/או דירבון בביצוע הפעולות, חשוב שתהיה ברשותכם הערכה גריאטרית שתגדיר את מצבו בעזרת מבחנים קוגניטיבים (כמו MMSE, MOCA ועוד).

לטפל בבן משפחה מזדקן זה לעולם לא פשוט, למצות זכויות תוך כדי הטיפול זה קשה שבעתיים.

עדיין חוששים ומלאים שאלות לפני ההערכה? מוזמנים תמיד להתייעץ איתי.