פרפקציונזם
פרפקציוניזם לא עוסק בהישגיות וצמיחה בריאים. הוא לא שאיפה להצטיין והוא לא שיפור עצמי. פרפקציוניזם הוא האמונה שאם נחיה בצורה מושלמת, ניראה מושלמים וננהג באופן מושלם נוכל לצמצם או להימנע מהכאב שמגיע מהאשמה, בושה ושיפוט. הפרפקציוניזם הוא מגן, הוא שריון שנסחב איתנו לאורך כל הדרך, כשלמעשה הוא מונע מאיתנו להמריא.
עמוק בפנים מטרת המטרות בפרפקציוניזם היא לזכות באישור ובקבלה. רוב הפרפקציוניסטים זכו בילדותם בחיזוקים ושבחים על הישגיהם ואי שם לאורך הדרך הם אימצו את האמונה המסוכנת והמגבילה "אני מה שאני משיגה ואיך שאני משיגה".
שאיפה בריאה מתמקדת בעצמי וב"איך אוכל להשתפר?" ואילו הפרפקציוניזם ממוקד באחרים "מה יחשבו?" שימת לב להבדל ביניהם היא צעד מהותי לפרידה מהשריון ולפגישה עם החיים.
פרפקציוניזם מפריע לנו להצליח! לא פעם הוא מוביל לדיכאון, חרדה, התמכרויות ועצירת החיים (מנסיון!) סיכון הוא משהו נורא כי הערך העצמי הוא הדבר שאנו מסכנים.
פרפקציוניזם מכיל את כל ההזדמנויות שהחמצתי כי הייתי מפוחדת מדי להציג משהו לא מושלם (והרי אין מושלם) הוא מכיל את החלומות שלא הגשמתי בגלל פחד להיכשל, לשגות ולאכזב.
הפרפקציוניסט רוצה להיתפס בעיני אחרים כמושלם והוא שבוי בשאיפה לחיות, להיראות ולעשות הכל פיקס. זה בלתי אפשרי ומתסכל, אין שום אפשרות לשלוט בהערכת האחרים ולא חשוב כמה אנרגיה נשקיע בכך.אז איך אפשר למנוע מהפרפקציוניזם לחבל במאמצינו?
בראש ובראשונה לדבר על הפגמים בכנות ועדינות בלי בושה ופחד, לא להיחפז לשפוט את עצמנו או את האחרים, הפגינו חום ואהבה כלפי עצמכם כשאתם סובלים, נכשלים או מרגישים חסרי יכולת. הכירו בכך שתחושות של סבל, וחוסר יכולת הם חלק מהחוויה האנושית הכללית. שימו לב לגישה מאוזנת כלפי רגשות שליליים, לא לייחס להם חשיבות מופרזת וגם לא להדחיקם, לא להזדהות מדי עם המחשבות או הרגשות. בעומק היחס אל עצמנו למצוא אומץ, חמלה וקשר.
מטפלת רגשית אישית מגיל 16 ואילך, איזון גוף נפש, פסיכותרפיה גופנית בשילוב התמקדות (פוקוסינג). מסייעת לאנשים העוברים תהליכי פרידה כגון גירושים, התאלמנות, מקרי אבל, מוות, אובדנות ושכול.