מטופלים בעלי רוח לוחמת הרוצים להמשיך בחייהם, הם בעלי סיכוי גבוה יותר לעומת אלה הפאסיביים וחסרי האונים. כשהחיים או המחלות הן מצב שמחוץ לשליטתנו או מצב שלא ניתן להתגבר עליו - המסר שמגיע לגוף הוא של ויתור ודעיכה ואיננו מפנים אנרגיה לכיוון ריפוי, הביוגרפיה שלנו הופכת להיות הביולוגיה שלנו.
המחלה היא הזדמנות להעמקת הקשר העצמי ולמערכת יחסים בריאה יותר, זוהי דרכו של הגוף לקרוא לנו להקשיב לצרכינו הבסיסיים (שימו לב למה אתם זקוקים: בטחון, מוגנות, יציבות, שקט נפשי, נראות, מנוחה, אמפתיה...)

קשה לדבר על רגשות וצרכים - לרוב נפגוש המנעות ופחד. אצל רבים, התחום הרגשי נחווה כמקום מסוכן ושלילי, אין אוויר, עצב, קושי, מיד מורגש הרצון לברוח. אז מי צריך לדבר על כל התחושות הלא נעימות הללו?! – כולנו!

יש וההמנעויות והרצון לכסות על כאבים עמוקים יובילו להתמכרויות: מזון, סמים, שליטה או אלכוהול, אפשר גם לראות תאונות, אלימות, מערכות יחסים חולניות או כאבי ראש לבקרים. אנשים עלולים להגיע למצב של הרס עצמי.
אנו זקוקים אחד לשני, אהבה ותמיכה של אחרים עוזרים לנו להתגבר ומעלים את תחושת ערכנו העצמי. אנחנו זקוקים למגע, לדאגה ויחס לא רק בכדי שנרגיש טוב יותר, אלו הם צרכים הישרדותיים.

יש בינינו תלות הדדית ממנה נוצרת המציאות שלנו והקשרים האינטימיים, אנחנו יוצרים את מציאותנו וכל מחשבה קובעת איך נרגיש. יש מקומות בהם אנו מעמיסים על עצמנו קשיים מיותרים ואין שום טעם להאשים אחרים. לא נוכל לשנות את האחרים, נוכל לשנות רק את עצמנו וגישתנו הפנימית.
ניתן לעבוד על רגשות ופחדים מודחקים ולנשום, מקסימום נרגיש הקלה.