בשיעור השלישי או הרביעי, הצלחתי לקבל את הבריכה כולה בשבילי בלבד ... בזכות הצעקות הצורמות שלי במשך שעה שלמה, בלי הפסקה, כל האנשים שהיו רגילים לבוא לבריכה באותה שעה... ברחו. אפילו אמא שלי לא העזה להישאר בסביבה, מחשש לפגוש מבט מזלזל או לשמוע הערה על קולי ...

בסוף למדתי לשחות ... ולמעלה מ -40 שנה לאחר מכן, אני מתנצלת בפני המורה החסר מזל ועם המון סבלנות שלימד אותי... הכי מצחיק זה ששנה או שנתיים אחר כך, הרופא אסר עלי ללכת לבריכה כי הייתי תמיד חולה !

אני זוכרת רגע מיוחד במהלך השיעורים האלה, שם המורה ביקש ממני לעלות על לוח הצלילה ולקפוץ למים ... עליתי ... והוא אמר לי:
- תקפצי !
ואני: - לא, לא אקפוץ !
- בואי, קפצי !
- לא, אני לא אקפוץ !
אחרי רבע שעה של דיאלוג כזה החוזר על עצמו, הוא אמר לי :
- נו, קפצי כבר ! ... או שאני זורק אותך ?
עניתי : - טוב, אז תזרוק אותי ! ... 
והוא זרק אותי...

יש רגעים בחיים... צריך לקפוץ למים, לתהום, כדי לקפוץ קדימה ... 
לפעמים מתגברים לבד על הפחד ומצליחים. 
ולפעמים צריך עזרה חיצונית ... 
עזרה שאנחנו מבקשים ... 
או שנופלת עלינו בצורה של אירוע חיצוני בלתי צפוי ... 
או אדם ... שזורק אותנו. 
כואב לנו באותו רגע כמובן, 
אבל לעתים קרובות, 
זה מאפשר לנו לקפוץ קדימה.

כמו כן, אני רוצה להודות לכל האנשים שפגשתי בחיי ... 
שזרקו אותי... 
לפעמים בלי להיות מודעים לזה, 
ולפעמים בלי לקלוט שהם עשו לי טובה 😉

חלק מהפחדים שלנו תוקעים אותנו ומונעים מאיתנו לעשות את הצעד הבא החשוב בחיינו. 
ברגע זה, איזה סוג של עזרה אנחנו צריכים ? 
פוש קטן ... או משהו יותר אנרגטי ? 
השאלה היא, מה יגרום לקפיצה הבאה שלנו קדימה לקרות ?

"בואו אל הקצה.
אנחנו לא יכולים, אנחנו מפחדים.
בואו לקצה.
אנחנו לא יכולים, אנחנו נפול.
בואו לקצה.
והם הלכו לשם.
והוא דחף אותם.
והם עפו"
גיאיום אפולינר
(סופר צרפתי - סליחה אולי על התרגום שלי – לא מצאתי אותו מתורגם כבר)

אם אתם עומדים לפני קפיצה ומבינים שאתם צריכים עזרה, אני מזמינה אתכם לפנות אליי ולבוא להרצאה שלי על שינוי ב-2/7 ב-19:30 בנתניה - עיר ימים. פרטים כאן https://www.bizmakebiz.co.il/Members/ba987759-d133-468c-a8d3-a3d74a28124f/Events/48963/

אסטל מור יוסף - מלווה ומקצרת תהליכי שינוי
קינסיולוגית התפתחותית ומאסטר NLP
נתניה - תל אביב