לאורך חיינו אנו לומדים ולומדים, ובין הלימודים יש גם לימוד שפות. חשבתם פעם כמה שפות אתם יודעים באמת? עברית, בד"כ אנגלית, אח"כ ערבית, צרפתית. אלו שפות וורבליות, ישנן עוד שפות ועל אחת מהן אספר הפעם.

שפת הפחד. שפה דומיננטית המנהלת אותנו עוד לפני שפתחנו את הפה בכל שפה אחרת. יהודית ואוריאל זו ישראלי לכל דבר, יחד הם דוברים 5 שפות וורבליות אך בשפת החשש הם מדברים שונה לחלוטין, עד כדי משבר.

לקח זמן עד שמצאתי את הרגע הנכון לערוך אתם הדמיה על אירוע די נפוץ אצלם, וביקשתי מכל אחד מהם להסביר מה הוא מרגיש, ומה באמת מסתתר מאחורי זה. ראו איזה פלא, השניים דיברו על אותו דבר בדיוק, רק בשפה שונה לחלוטין, שפה שהשני לא מכיר. יהודית מצפה שאוריאל בחזרתו פעם עד פעמיים בשבוע מהצבא, (קצין בקבע), יחבק אותה, יעטוף אותה בשמחה לאחר שכל כך ציפתה לו והכינה את הבית והילדים, אוריאל מצפה לאותו דבר ממנה אך את שניהם עוצרת חוסר המודעות לשפה, הנסתרת – פחד, חשש.

כשביקשתי מאוריאל שיסביר ליהודית מה עובר עליו כשהוא בדרך הביתה, הדבר הראשון שיצא לו זה הכמיהה לראות אותה, לחבק, להשתולל עם הילדים, להוריד המדים ולהרגיש – "אני בבית", בפועל, הוא מגיע, נעצר, בוחן, אומר שלום ורק כעבור זמן משתחרר ומתחיל למלא את הפנטזיה שלו.

כשאותה שאלה שאלתי את יהודית, היא אמרה לי, אני כל היום שמחה, מכינה הבית, הופכת את סדר היום, כדי שהילדים יראו אותו, "אני מתה מגעגועים", בפועל, אוריאל מגיע, עצור, מחייך, חיבוק קטן ואני שולחת אותו עם 2 הבנים הקטנים לשחק קצת בחוץ.

אז מה קורה כאן?, שני אנשים אוהבים, כל אחד משתוקק לראות את השני, וברגע הנתון, שניהם לוקחים מרחק. התברר ששניהם חוששים מאותו דבר, אך לא משתפים, וכל אחד מגיב אחרת. שניהם בוחנים איש את רעהו האם הוא נשאר שלו, האם עדיין אוהב/ת. נשמע מוזר?, ממש לא. אוריאל חיי בצבא בעולם שלו, אומנם מדברים פעמיים שלוש, אך הוא לא בבית, ופתאום הוא חוזר לבית עם שגרה והרגלים, אישה שנראית טוב מאוד, אבל לבד רוב הזמן, והוא בוחן את מיקומו. יהודית מאותו מקום בדיוק, אוריאל לא כאן, מוקף בנות צעירות, האם אני והילדים חשובים לו עדיין?, צריך להבין, הריטואל הזה חוזר בניהם לאורך שנים בדקה עד שלוש דקות הראשונות שהם נפגשים. שניהם מאוהבים ואוהבים אחד את השני, ובכל זאת הפחד, החשש עושה מה שעושה.

כשהדברים יצאו והתברר להם ששניהם אוהבים ומפחדים באותה צורה, הם נדהמו. כשנפגשנו כעבור שבועיים, הם סיפרו לי שהפעם הראשונה שאוריאל חזר הביתה, הם הסתכלו רגע אחד על השני, התפוצצו מצחוק והתחבקו חיבוק שלא זכור להם הרבה זמן, והילדים, ממש היו נבוכים.

מה למדנו?, למדנו כי לכל אחד מאתנו יש פחד, אי נוחות, חשש בזוגיות, תחושה נסתרת, לא נראית לעין ולפעמים לא מודעת, אך השפה הזו מנהלת אותנו. נסו לדבר על החשש, הפחד, המעצור, השאלה, שתפו את בני הזוג.-

בברכה איל שריג

נייד: 0528-345453

מייל: [email protected]  

מתנה: המדריך לזוגיות נכונה לחץ כאן

טקסט כאן