מעשה אמיתי בירושה ומס מותרות

מהעזבון של אמא שלי לקחתי אליי רק פריט אחד למזכרת: ארגז כלי תפירה, שאני זוכרת מילדותי. זה ארגז ישן וקצת מתפרק, אולי תנסי לשפץ אותו, ולהפיח בו חיים, כדי שאוכל  להשתמש בו להציב אותו לראווה?

רחל  היא בת קיבוץ, כלומר היא נולדה בקיבוץ להוריה שהיו חברי קיבוץ. לאחר השירות בצבא היא עזבה את הקיבוץ, למדה, עבדה והקימה משפחה, ואילו הוריה נשארו שם עד יום מותם. הירושה החומרית שלה הייתה הארגז הזה, על תכולתו, כפי שאמה השאירה אותו בדירה במותה.

כעבור שבוע קיבלתי מידיה את הארגז. הוא היה ישן מאוד, אבל שלם, חוץ מבורג אחד שחסר בו. כשהפכתי אותו, גיליתי בתחתיתו שארית של מדבקה קרועה צהובה מיושן ועליה מודפס: מס מותרות 750 פרוטות.

נזכרתי בדבר כאשר פאני לבל חברת ביז, פנתה אליי בבקשה לעטר שרפרף שאביה בנה עבורה במו ידיו. השרפרף משמש אותה עד היום לצורכי עבודתה. את תגובתה הנרגשת היא הביעה בחוות דעת.

מצורפות תמונות של הארגז המעוטר של רחל וגם של המדבקה בתחתית.

והשרפרף המעוטר של פאני.

צביה מיניס