רוב האנשים לא מעירים, הם פוחדים שהצד השני ייעלב וירגיש לא נעים.
כפי שאני רואה את הדברים -המחשבה שהצד השני ייעלב וירגיש לא בנוח היא מחשבה מאוד מתנשאת.
המחשבה הזאת מראה כי אנו תופסים את הצד השני כחלש ולא מסוגל להתמודד.

האומץ להעיר למישהו (ולהאיר לו), מראה שאנו תופשים אותו כחזק ובעל יכולת בחירה והתמודדות עם הנושא.

כמובן שכדאי למצוא דרך מכבדת ונעימה לומר את הדברים בפשטות.
ואם לא עושים עניין, אז אין דרמה.

הכי מבאס זה להגיע הבייתה ולראות שכל היום הסתובבת עם חולצה הפוכה, או עם פטרוזיליה בין השיניים ואף אחד לא אמר לך כלום.