רגע לפני כניסת החג, יום העצמאות  ,

אני יושב עם הלפטופ על הברכיים במרפסת הפתוחה עם האויר הצונן של הלילה.

יום העצמאות למדינה.

ומה לגבי העצמאות הפרטית שלי?

כמעט שנתיים אני כבר עצמאי, אדון לעצמי. עזבתי את עולם השכירים (הגולגולות) ופתחתי לעצמי עסק משלי.

האם אני עצמאי?  אני מת להגיד שכן אבל...  כמה קשה להקים מדינה!

יש את מלחמת השחרור בהתחלה, זו בעיקר מלחמה פרטית שלי עם עצמי לעזוב או לא לעזוב את המשרה הבטוחה? ... לעזוב! ואז "אמאל'ה מה עשיתי, מה?.."

ואז מגיעה מלחמת ההתשה, תקופה ארוכה של חוסר הכנסה, וחוסר אונים מסוים מול הדרישה

להביא כסף הביתה, להבין שמתישהו יסתיימו דמי הפרישה.

ולהמשיך להאמין בדרך שלי, כשהיא אפילו לא ממש ברורה לי! אני ממשיך וממשיך, בהתמדה.

במלחמה קוראים לזה התשה..

ואז גם מגיעה מלחמת ששת הימים, שבה פתאום הכל מצליח, אנחנו כובשים שטחים.

ואני...מעלה מופע!. ואיזו הרגשה, יא חביבי, איזו הרגשה!

אני ביעוד שלי , בוודאות. הצלחה כבירה. אנשים מגיעים, מתרגשים, וגם יש הכנסה. ואני ממשיך במרץ הלאה עם עוד מופע ועוד מופע.

כבר לא זוכר את ימי ההייטק, ימיי כשכיר. ממשיך בקצב מהיר.

אז אני עצמאי או לא עצמאי?

אין ספק שאני תלוי רק בעצמי, וגם אין לי בוס על הראש לכן עצמאי!

אבל גם צריך לעבוד ולשבור את הראש איך אני מגיע למשכורת של הייטק (כולל ההטבות), וזה דיי כובל אותי כי יש לשלם את שכר הדירה, ורכב, ואוכל ושאר ענייני מחיה.

אז איפה פה בדיוק העצמאות? 

ואיך זה ימשיך לו הלאה, האם כמו המדינה?

שאחרי ששת הימים הגיעה מלחמת הכיפורים שבבת אחת רמסה הישגי המלחמה האחרונה ופתאום קשיים, ואז מגיעים ימי המהפך ואז עוברות עוד כמה שנים .. והנה מגיעים לימינו אנו המדינה כבר בת יותר מ-60.

היא עברה לא מעט המדינה. יש הישגים ויש כשלונות אבל דבר אחד יאמר לזכותה שהיתה עצמאית בדרכה.

אז אם זה מה שמחכה לי, אני מוכן למשימה באמונה ובנחישות. אני אעבור מהפכים ומהמורות.

אבל להיות עצמאי, זוהי המהות שלי.

האם זה מסר לכל השכירים כיום? אני בספק,
אבל בהחלט זהו מסר חד משמעי, למי שמדי פעם חושש ומפחד - אני.

צח חרמון

שחקן ומרצה, מאמן לחיים

http://www.zachermon.co.il