בשבוע שעבר זכיתי להכיר חלל סטודיו בדרום תל-אביב. כשהגעתי למבנה התרגשתי נורא.. בכל זאת גדלתי כילדה למשפחה עם מפעל אני רגילה לשמוע את רעש המדחסים, רגילה להסתובב במקומות זנוחים וכבדים שכאלה (ולא אפתח את נושא ביקורי התכופים באתרי הבניה... אולי בפעם הבאה).

בקיצור- זכיתי. נפתחה הדלת הרחבה ונחשף לפני חלל לופטי שמור... הדבר האחרון שהתחשק לי היה ללכת לקנות ריהוט משרדי סטנדרטי. אז.. שינסנו מותניים אני וחברתי הטובה והחלטנו להרים פרויקט בניה של ריהוט משרדי שיתאים לחלל המדהים הזה כזה שישתלב תוך בתוך הסביבה... בשבוע האחרון מצאתי את עצמי מתגנבת באישון לילה לרכב נוסעת לתל-אביב: קודחת, מבריגה, מנסרת, משייפת, צובעת- תווה לי מערכת יחסים עם חלל עירום שאט אט מתחיל להתגבש לו לכדי ישות מגובשת...