מספר שנים יש לי מטופל סוכרתי שנשלח מקופת חולים עבור פדיקור רפואי.

מצב הרגליים שלו היו במצב קשה,שחורות,חתכים,יבלות,ציפורניים ארוכות ושחורות,מלאות בפיטריות קשה עליו ההליכה כי הוא מרגיש כאילו הוא דורך על צמר גפן.

במשך למעלה משנה טיפחתי את כפות רגליו והמצב נעשה הרבה יותר טוב ואסתטי. ציפורניים נקיות,בלי יבלות,בלי חתכים רגליים חלקות ונעימות למגע.

לצערי לא הייתי שלמה עם עצמי וביקשתי ממנו לקבל טיפול רפלקסולוגי כדי לגרום לזרימת דם טובה וחלקה וכן לחזק את הדופק בכפות הרגליים.

תקופה ארוכה הוא לא האמין ולא רצה לשמוע על כך.

לפני שמונה חודשים הרופא אמר לו שיש צורך בכריתת אצבע שהיא שחורה ויכול להיות שיש כבר נמק.

לאחר ששמעתי את האיבחון של הרופא הכרחתי את המטופל  להגיע לטיפול רפלקסולוגי והוא הסכים כי פחד לאבד את אצבעו.

במשך שמונה חודשים המטופל הגיע כל שבוע לפעמים גם פעמיים בשבוע,לאט לאט הרגל התבהרה,כף הרגל בצד הדורסלי קיבלה צבע ורוד יפה,

כף הרגל בצד הפלנטרי התבהרה בצורה משמעותית וכמובן שגם האצבע החלימה מהשחור ונהיתה בהירה ויפה.

כאשר נפגש המטופל עם הרופא שלו, הרופא נדהם מהצבע,מהמרקם,מהדופק ושמע זרימת דם נפלאה.

כאשר נשאל מה הוא עשה במה הוא טיפל ,סיפר המטופל כי הוא עושה טיפול רפלקסולוגי והוא מאוד מאוד מרוצה.

בזכות הטיפול הרפלקסולוגי נמנעה הכריתה,המטופל מרגיש נפלא מתפקד וצועד מדי יום במשך שעה.

זה אחד מהסיפורים הנפלאים והמרגשים בטיפול הרפלקסולוגי.