נוסעות שתי מכוניות דרך מצפה-רמון,נסיעה מדברית מפותלת,כשההרים כביכול נשפכים אחד לתוך

השני בשלל צבעים.

שתי משפחות הנחושות בדעתן שהחופש מוביל לנופש,"עוגנות את ספינתן" במכתש,

צופות מהמכתש על הנוף ההררי ובעודן חולפות על המבנה הבנוי מקרשים של המצפה,

משנן הילד הקטן - "אם קרש אחד יזוז,אני זז מפה לפניו" ואמו נשארה לאחר שכולם המשיכו

לכיוון המסעדה שבמקום.

האם, מטפלת ומרפאה אלטרנטיבית,החליטה שזה המקום לחדש ולחזק את היכולות והכוחות

העוברים דרכה, עצמה את עיניה ופרסה ידיה  והתחברה לעוצמה ולזרימה כשכפות ידיה מתמלאות אנרגיות, מוכנות לריפוי מחודש.

המשיכה לכיוון המסעדה ונעמדה ליד חנות מעניינת,אשר בה מבחר ומגוון של חפצי נוי.

מביטה אל בעלה כשהוא מהנהן בראשו שהזמן מאפשר זאת.

נכנסת ומוצאת את מה שלא חיפשה לפני כן, אבנים שעליהן כתובים שירים מקוריים של בעלת החנות.

כל השירים יפים אך שיר שעל אחת האבנים - מצא חן בעייניה יותר מכל.

קראה לבעלה וביקשה ממנו לבחור לה אבן עם השיר הכי מעניין, זאת לאחר שבחרה בעצמה וביודעה

כי האבן שתיבחר היא אותה האבן,כי בעלה קורא אותה ואת מחשבותיה.

אותה האבן נבחרה.

הנסיעה נמשכה וכל אחד ראה אותה בזווית מיוחדת משלו.

כנסיעה המובילה אל הנופש,הייתה נעימה ומה שטוב בה,לקחה את המשפחות ליעדן.

מתפצלות שתי המשפחות, כל אחת לחדרה,מפנות הבגדים לארון ונחות.

ארוחת הערב במועדה ומכאן והלאה,ספגו העיניים כמה שיותר צבעים ואורות שטופים בתוך מי-ים,

הספינות ומעליהן דגליהן מרקדות ימינה ושמאלה והצבעים והאורות יחד איתן.

בערב שלמחרת, כשכולם נוחתים וישנים את שנתם, יצאה האם למרפסת בעודה לוקחת נשימה

ומודה לבורא עולם, על כל הדברים הטובים שהיא רואה מבין הפחות טובים ובדיוק באותו הרגע,

כשהירח מוכיח לה שיש לו הילה לבנה יפה ובוהקת, קורה משהו אותו חוותה בראיה רגילה.

מהירח ירדה הילה לבנה - לא בוהקת, כשבתוכה חלל מלא לבן, ממשיכה לרדת.

כדי להוכיח לעצמה שאינה הוזה, נכנסה פנימה וקראה לבעלה ולילדיה,לא הייתה תגובה.

חזרה למרפסת וצפתה שוב בירח. אותו מחזה, ההילה ממשיכה לרדת.

כך שלוש פעמים. החליטה שכאן צריך לפרוש וחזרה למיטתה(כנראה

החליטה שזה לא הזמן).

זו למעשה התחושה שחוויתי באותו הערב.

אני, אותה האם, שסיפרה את החוויה תוך כדי נסיעה,עם זוג החברים המקסימים שהצטרפו

אלינו לנסיעה,שלוותה מעט בצחוקים, צחקתי יחד איתם.

מה שטוב שכשאנשים אוהבים אותך - הם נשמעים מוותרים מעט על זה שאתה מספר חוויה

שנשמעת לא הגיונית במיוחד.

כל המתואר לעיל, קרה ונכתב לפני מספר שנים.

מאחר והמחזה הזה עדיין לא מש מזכרוני וכעת אני רואה זאת בראיה שונה מעט, החלטתי

לתאר בדיוק את מה שראיתי.

אני חוזרת לאחור לאותו ערב, שראיתי וחוויתי את ההילה, כשלמעשה היום אני בטוחה

שזה היה הכל ולא הילה.

בעודי יושבת במרפסת, מתבוננת בספינות שבמרינה, הירח שהפגין את נוכחותו בשמיים,

היה בצבע לבן בוהק,לצידה השמאלי של המרפסת, כשלפתע מימינו של הירח, ירד לו דמוי ירח,

בצבע לבן מט, בצורה שטוחה, בסיבובים ובמהירות מטאורית.

התמקדתי בחלל שבתוכו, נראה בצבע לבן מט ומחולק למשולשים, כשהחלוקה בצורת זיגזג.

כל משולש מחולק עם שני זיגזגים כשבסופו של דבר נראים משולשים עם זיגזגים עם רווח ביניהם.

משנה או לא, מה זה היה,אך זה היה.

אומר לכם רק שזוהי הייתה תחושה נהדרת ולמזלי יש לי צילום חזותי כך שאני יכולה לראות זאת

כשאני רק רוצה.

לסיום, אספר לכם את סוף החוויה.

כשהגענו הבייתה וכולם התפזרו לשיגרה, לאחר פירוק המזוודה, נתקלתי באבן שקניתי במצפה

וכך כתוב בה -

מדבר מדבר שפה אחרת

מאור לוהט - למצוא מחסה

בצל שיטה אחת

שלולית מחית נפש

צבעוני בסלע - אחד

פלא פלאים

לשוב לדרך המלך

לעבור מעולם

לעולם.

שם הבלוג נוצר כך.

לאחר שנתתי לאבי בעלי לקרוא את הבלוג,

אמרתי לו "בטוח שתמצא שם מיוחד לבלוג"

ברגע אחד - קרא לו בשמו.

שפע אור ואהבה,

חנה קדוש בן-ברוך

מרפאה אלטרנטיבית מבאר-שבע

052-2912996