כניסתן של הרשתות החברתיות אל חיינו לא מעט מעלה את השאלה איך הסתדרנו קודם לכן? הרי המסנג'ר ה ICQ ודומיהם לא היו מקיפים כל כך ומדויקים כל כך ולא הגדילו את מאגר החברים הווירטואלי שלנו.

LINKEDIN, TWITTER, XING, CAFÉ-THEMARKER, FACEBOOK, SPOKE, MYPLACE הן רק דוגמאות מייצגות למערך הרשתות המפולג חברתית על פי תוכן במרחק גלישה מאיתנו.

הרשתות החברתיות הפכו אותנו לאקטיביים יותר, נמרצים ויצירתיים יותר, ובאופן פרדוקסלי – חברותיים יותר בהיבט הכי וירטואלי שיש.

בד בבד, הפכנו את העולם לכפר גלובלי קטן בו ניתן להעביר מסרים מצד אחד של האוקיינוס לשני, בלחיצת ENTER אחת קטנה, ולא ברמת רכש ומידע אלא ברמת הנטוורקינג והכלים השיווקים. כל בעל עסק, בלכל סדר גודל שהוא, אינו יכול להתעלם מכוח השיווקי הטמון בכל אחת מהרשתות, ואת הפלטפורמה שהן מאפשרות לו להסתכל ללקוח שלו בלבן של העין.

בעולם העסקי שלמילה בידול יש ערך עליון באופטימיזציה של תקציב שיווק ונכללת בכל תוכנית אסטרטגית, הרשתות החברתיות הינן התוכנית הטקטית.

כל מפרסם חכם יודע שעוגת הפרסום שלו אינה נגמרת ב- 5 אתרים מקומיים מרכזיים ועוד 2 בינ"ל, אלא גם את צד ימין של דפי הרשת החברתית. מעבר לכך, האופטימיזציה של קמפיין אינטרנט  טובה יותר כאשר היא מכילה מספר מסרים, ומפולחת על פי אופי ותוכן הרשת החברתית בו הוא מפרסם.

ברם, לא רק המפרסם מכיר היום בכוחה של הרשת החברתית, גם מחפש העבודה. חיפוש העבודה מזמן אינו נמצא בתוך עיתוני הסופ"ש או באתרי משרות מרכזיים, חיפוש עבודה אפקטיבי ויעיל מתקיים ברשתות החברתיות. שם אנו פוגשים את הצד החיובי של רב סרן שמועתי.  כולם מרווחים במהלך הזה - מצד המעסיק מדובר בהקטנה משמעותי של הוצאות הגיוס, מצד הרשת החברתית, זה מגדיל את כמות המידע שנע בה, ומבקש העבודה הופך במהרה וביעילות משמעות לשכיר מאושר. או לחלופין לאיש עסקים עשיר המרחיב את קהל לקוחותיו והגדיל את מרחב ההזדמנויות העיסקיות.

לטעמי, היזמים האמתיים של הרשת החברתית הוירטואלית היו משה, ישו ומוחמד. שלושתם כאחד העבירו באופן מושלם רעיון וירטואלי בצורה יעילה.לרעיון קוראים אלוהים. הדעות חלוקות לגבי מי התחיל, אבל לא לדיון התיאולוגי הזה כיוונתי. אלא לפילוח מושלם של העברת המסר על פי קהלי יעד שונים, ועוד יותר על היעילות והמהירות בהעברת מסרים, בתוך עולם תחרותי עמוס אלילים.

LOL.