מחר, בוקר יום ראשון, יתקיים מפגש הקבוצה שלי – ש' בשהם.
ביום רביעי קיבלתי סמס מאורחת שכבר ביקרה אצלנו פעמיים ורוצה לבוא שוב, אלא שהאפשרות נחסמה לה.  כמובן שזה משום שהיא לא שילמה על חברות באתר, ולכן האפשרות לביקורים נוספים נחסמה.

נדמה לי שהיא יכלה למצוא יו''רים שהיו רואים מספר אורחים מדולדל ברשימת המשתתפים במפגש, ואומרים, 'שטויות, אני ארשום אותך באופן ידני. יאללה בואי.'
ואני? נאמנה לתהליכי העבודה ב'ביז' ביקשתי ממנה להסדיר את הרישום לאתר
והוספתי שאם היא מרגישה צורך להתלבט, היא יכולה לפנות דרך 'צור קשר' באתר. יוכלו עוד להרחיב ולהסביר, על המסלולים, על האפשרויות, וגם במקרה הצורך לעתים ניתן לאפשר עוד ביקור אחד.

הערב ראיתי שהיא טרם נרשמה למפגש, שלחתי הודעה, ושאלתי אם היא מגיעה, והיא חזרה על מה שאנחנו כבר יודעים. שהאפשרות לביקורים נחסמה בפניה. שאלתי אם פנתה ל'צור קשר' התשובה היתה שלילית.

ואני שואלת את עצמי: אם את כל כך פאסיבית בעניין קידום העסק שלך – כי אני מזכירה שהמטרה לשמה אנחנו מצטרפים לביז היא כדי לשווק את העסק שלנו – אז איך תוכלי לעזור לכל אחד מחברי הקבוצה לקדם את העסק שלו???

האם להגמיש את הכללים או להנמיך את הרף??
יש קולות שאמרו לי בעבר 'מיכל, את קשוחה מדי. תורידי את הרף, תקלטי יותר חברים חדשים לקבוצה, והכל יהיה טוב'. בתור מי שנמצאת כאן 4 שנים אני ממש לא מסכימה. בכל קבוצה יש חברים פאסיביים, לא מבקרים בקבוצות, לא עוסקים בהפניות, לא נרשמו להיות חברים מרכזיים בקבוצות אחרות, לא הינחו מעולם מפגש פי 8. לא מנצלים את הכלים המדהימים שעומדים לרשותם כדי לקדם את העסק שלהם. כלומר, הם לא עוזרים לא לקבוצה ולא לחבריה בקידום ענייניהם.
למה שנרצה אנשים כאלו בקבוצה שלנו? איך זה מקדם את העסק הפרטי שלנו?

בדיוק השבוע קיימתי עם לירז הדרכת חונכים.
יש לציין שאני חונכת כבר שלוש שנים, ואין לי תקופה בלי חניכים, תמיד יש לי חניך אחד עד חמישה במקביל  (לא הרבה ולא מעט... בדיוק במידה שאני יכולה להכיל כדי לתת את המינימום מבחינתי שזה לפגוש כל אחד ואחד מהם, ולהקדיש להם שעתיים שלמות של פגישה פנים אל פנים).
בהדרכה השתתפו חונכים חדשים ואני. שמחתי לעבור רענון. תמיד מעניין אותי מה מעבירים בהדרכות, כדי לדחוף את חברי קבוצתי בלב שלם להשתתף בהדרכות, תוך ידיעה מה הם הולכים לקבל, ולמה זה חשוב. וזה חשוב!!
בקיצור, לירז אמרה שב-105 ימי חניכה אפשר לצפות וגם לראות שהחניך 'עושה עבודה' ושיש נקודות. עם זה אני ממש לא מסכימה. מניסיון של שלוש שנים.
יש לא מעט בעלי עסקים פאסיביים, כמו שכתבתי למעלה. הם כל כך פאסיביים לגבי העסק שלהם, שהם לא מצליחים באמת לקדם את העסקים שלנו.
הם לא רק איטיים בהבנת הרעיון של נטוורקינג – שכולנו יודעים שלוקח זמן להבין אותו, ולהבין איך להתנהל בו.
הם פשוט פאסיביים. אין לי מילה אחרת.

אני מחפשת לראות בביז באופן כללי, ולא רק בקבוצתי, בעלי עסקים פרו-אקטיביים, עם להט בגוף, ברק בעיניים וחיוך על השפתיים, כי אנשים כאלו, לא רק יטיסו את העסק שלהם קדימה, הם יקחו יחד איתם בדרך למעלה גם אותנו.

אז בעלת עסק יקרה,
עד שלא תנקטי עמדה, תעשי מעשה, ותעשי פעולות שיקדמו אותך ואת האינטרסים שלך, צר לי, אך על פי אמונתי, אם אני אוריד עבורך את רף הסטנדרטים האירגוני, אזי לא רק שלא אעזור לך להצליח בעסק, אלא אף אפגע בכולנו.
וזה?  לא בבית סיפרנו.