בעל עסק אחד, שנהג להשתתף בקבוצת נטוורקינג בקביעות הפסיק להגיע לקבוצה ללא הודעה.

לאחר מספר שבועות החליט יושב הראש מנחה הקבוצה לבקרו.

היה זה לילה קר, המנחה מצא את האיש יושב בביתו מול האח הבוערת, אש דולקת חמימה ומזמינה
בעל העסק הבין את סיבת ביקורו של המנחה, הזמין אותו לשבת לידו, בכיסא נוח מול האח, התיישב בעצמו בשקט וחיכה  לשמוע מה יאמר לו היו''ר.

​
שקט עמוק שרר ביניהם, שני הגברים התבוננו באש, בריקודי הלהבות מסביב לעצים הבוערים, ולא החליפו מילה.
כעבור מס' דקות, בחן היו''ר את הגחלים, ובזהירות רבה, בחר באחד הבולטים מהם, גחל גדול, בוער ומחמם.

בזהירות רבה, הרחיק היו''ר את הגחל מהאש, חזר לכורסתו, נשאר יושב, והמתין,
המארח התבונן בתהליך בשימת לב, מרותק.   אט אט החל הגחל לדעוך, תחילה איבד ברק, אחר כך כבה כמעט לגמרי,
תוך זמן קצר, מה שהיה קודם חגיגה של אור וחום הפך לגחל מכוסה שכבה של אפר אפור, מת, וקר,
מילה לא נאמרה בין המארח לאורחו מתחילת הערב,.

לפני שעזב היו''ר את בית המארח, החזיר שוב את הגחל הקר וחסר התועלת אל מרכז הלהבות,
כמעט מיד חזר הגחל לבעור, כשהוא ניזון מהאור והחום של הגחלים הסמוכים לו,

כשעמד המנחה ליד הדלת, אמר לו המארח: "תודה על הביקור שלך ועל השיעור הנפלא שלימדת אותי, אני מבקש לחזור לקבוצה, תבורך!"

זיכרו, אם תתרחקו מהקבוצה, תאבדו את הברק...  :-)