בל הוקס.  מי זו בל הוקס?

בל הוקס היא אשה שחורה (כבת 61), הטרוסקסואלית, בת למעמד הפועלים שגדלה בעיירה דרומית קטנה בארה"ב בתקופת ההפרדה הגזעית.  היא מבקרת תרבות, מנהיגה פמיניסטית, סופרת פופולרית ופרופסורית ללימודים אפריקניים ואפרו-אמריקניים.

בהקדמה לספרה ''פמיניזם זה לכולם" היא כותבת:

"   בכל מקום אליו אני הולכת, כששואלים אותי מי אני ומה אני עושה, אני מספרת בגאווה שאני סופרת, תיאורטיקנית פמיניסטית ומבקרת תרבות.  אני מספרת שאני כותבת על סרטים ועל תרבות פופולרית ומנתחת את המסרים של המדיום הזה.  רוב האנשים מתלהבים ורוצים לשמוע עוד... לקהל המגוון שאני פוגשת אין כל קושי להבין מה אני עושה כמבקרת תרבות... אבל תיאוריה פמיניסטית? כאן השאלות נגמרות.  ובמקום שאלות, אני בדרך כלל שומעת עוד ועוד טענות על העוולות של הפמיניזם, על הפמיניסטיות הרעות: איך "הן" שונאות גברים, ואיך ש"הן" יוצאות נגד הטבע, וש"הן" כולן לסביות, ובכלל "הן" גוזלות את כל מקומות העבודה ומקשות על החיים של גברים לבנים שגם ככה כבר אין להם שום סיכוי.

   כשאני שואלת את אותם אנשים על הספרים וכתבי-העט הפמיניסטיים שהם קראו, או על ההרצאות בנושא פמיניזם שהם שמעו או על הפעילוֹת הפמיניסטיות שהם מכירים, מתברר לי מתגובתם שכל הידע שלהם על פמיניזם ניזון משמועות.  הם מעולם לא התקרבו מספיק לתנועה פמיניסטית כדי להבין במה היא עוסקת ובשביל מה היא קיימת.  לרוב הם חושבים שפמיניזם פירושו חבורה של נשים כעוסות, שפשוט רוצות להיות כמו גברים.  הם לא מעלים בדעתם שפמיניזם קשור לזכויות - להשגת שוויון זכויות - שוויון זכויות לנשים.  כשאני מדברת על הפמיניזם שאני מכירה - באופן אישי וקרוב - הם דווקא מאזינים ברצון, אך בתום השיחה הם ממהרים להסביר לי שאני לא מהווה דוגמה, כי אני לא דומה לפמיניסטיות "האמיתיות", אלו ששונאות גברים, הפמיניסטיות הכועסות.  אני מבהירה להם שאני פמיניסטית אמיתית, ממש. ואפילו הכי רדיקלית שאפשר, ושאם הם רק יעזו להתקרב לפמיניזם, הם יראו שזה לא מה שהם דמיינו לעצמם... "

בל הוקס מסבירה ואומרת שהפמיניזם זו תנועה הפועלת לסיום הסקסיזם. לסיום האפליה על רקע מיני.
ואני רוצה לזרוק הנה נקודה למחשבה, ולטעון שרוב מי שנמצא כאן כעת בחדר הוא סקסיסט. כלומר, מפלה על רקע מיני

אנחנו עושות את זה אפילו כלפי עצמנו ואתם כלפי הנשים האהובות בחייכם. הנה דוגמה:  עד כמה שזה נשמע לעתים מוזר, רוב הנשים עד גיל 35 לא מסוגלות לומר על עצמן 'אני אשה'.  בעידן שלנו, אשה זה רק שם תואר שמתאים למישהי אחרי גיל 35 או 40 או אשה שהיא לפחות כבר אמא לילדים...
ועד אז, מה אנחנו, נניח מגיל 25 ועד 40? מה אנחנו? סתם בנות?
אני עד גיל 31 בכלל לא השתמשתי במילה אשה. בטח לא בהתייחס לעצמי. אני יודעת את זה, כי אני זוכרת מתי זה השתנה.

נסכים ודאי כי הילדוּת היא שלב שמסתיים איפשהו בגיל 12. אז הבנות והבנים הופכים לנערות ונערים. וכולנו יודעים שאם נקרא להם כשהם נערים - ''ילדים'' - הם ממש יעלבו. והם צודקים כי הם כבר גדולים.
אז איך זה יכול להיות שזה נעים לנו, ומחמיא לנו הנשים, כשקוראים לנו ''בנות"?!  
אנחנו יכולות לשבת יחד, חבורה נשית מעורבת בגילאים שונים - 30, 40, 60, וכשייכנס גבר לחדר הוא ייפנה אלינו בשם כולל ''בנות''.  אני לא מבינה את זה. בעיני זה לא חמוד. וזה בטח לא חברי או מכבד.

זה ביטוי ששייך לקטגוריה של אפלייה על רקע מיני, זה ביטוי סקסיסטי. למה?
כי הביטוי הזה מקטין. זה ביטוי שהופך אותנו מנשים לילדות.

ואם אני קטנה, אז כנראה שמישהו אחר גדול יכול ל''החליט עלי'' כמו שאומרים הילדים בגן.

וזה עוד המקרה הקל של סקסיזם. כי אחד הקשים יותר הוא כמובן המילה ''כּוּסית'' שהופך אשה יפה ומושכת לחפץ מיני בלבד.  ואם זה חפץ, ודאי אפשר להשתמש בו. 

אל תחשבו על עצמכן, אם זה מציק לכן או לא באופן אישי.
חישבו על נשותיכן. חישבו על בנותיכן. האם תרצו שכך יתייחסו אליהן?

לשפה שלנו, למילים שלנו יש כוח. השפה יוצרת מציאות. וגם אנחנו צריכים להפסיק את הסקסיזם. וכל מי שמאמין שבאמת כדאי וצריך להפסיק את הסקסיזם הוא פ מ י נ י ס ט !

ההגדרה לפמיניזם על פי בל הוקס:

"פמיניזם זו תנועה לסיום הסקסיזם, הניצול הסקסיסטי והדיכוי הסקסיסטי".

מהגדרה זו ניתן להבין שהפמיניזם איננה תנועה אנטי-גברית... כולנו, נשים וגברים כאחד, גדלנו עם חשיבה בתבנית סקסיסטי. בנים בכחול בנות בורוד למשל... זו הסיבה שיש הרבה נשים שהן סקסיסטיות ממש כמו גברים...

ובעסקים??
השאיפה לשיוויון זכויות לנשים חשובה לנו במיוחד בעולם של עסקים עצמאיים. כי מסתבר שבישראל פחות נשים מצליחות להקים עסק. למעשה 4% בלבד מהעסקים הינם בבעלות נשים, לעומת 10% באירופה, ו-29% בארה"ב."
(מקור:  http://bit.ly/1ehMkVO)

אז לאור כל זאת ובנימה אישית, אני ממליצה על הספרון הקטן והחכם הזה של בל הוקס "פמיניזם זה לכולם"
אני מקווה שהצלחתי לעורר מחשבה מעט שונה, ולא לעצבן כמו כל שאר הפמיניסטיות... :-)

ואני מאחלת לכולנו חשיבה ביקורתית, ושאיפה אמיתית לשיוויון.!


(*התמונה למעלה לקוחה מקמפיין DOVE  שנקרא Real Beauty)