"מלאך שלי " -הדיסק החמישי שלי
בס"ד
הכל התחיל בהפתעה...
אני שהבטחתי לעצמי לא להתעסק יותר בהפקות של דיסקים ובכל הכרוך בכך ,שוב הופתעתי.
ככה כמו שאני עומדת ומתפללת בבית הכנסת בכפר הולדתי..ערב יום הכיפורים ,
אני שומעת את עצמי תוך כדי מילמול :"שמע ישראל" ...שרה את מילות התפילה ,כן,כן.
שרה לעצמי :"אתה הוא אחד קודם שבראת העולם.." עוד אני מנסה לעכל שיוצאת מפי שירה
באמצע התפילה וכבר גופי רועד כולו ומתרגש..."מה קורה פה?..מאיפה זה בא?..ושלא נדבר
על כך שהייתי משוכנעת שלא אזכור את המנגינה עד מוצאי החג.
תוך כדי התרגשות ובכי (שהרי זה יום כיפור..צריך להתענות) אני חשה חום בחזה ואהבה גדולה
שלא הכרתי קודם.תמיד בבית הכנסת בכפר שלי ,אני חווה רגעים מיוחדים אבל הפעם זה היה גדול.
שמעתי באוזני ,ממש פנימה ,קול שאומר לי שהשנה אני אקליט דיסק חדש ושונה ...אני בתוכי מסלקת את
הקול הזה ומבטלת אותו.שהרי כל כך קשה למצוא משקיע ושלא נדבר על כותבים/מלחינים/מעבד
"זה יקח המון זמן" -אני מבטלת את הקול המדריך..וממשיכה בהתעסקות בתפילה ,מציאותית ,על הקרקע..
ואז אני רואה בעיניים פקוחות ממולי,על הפרוכת ,כתובת שנכתבה עבורי (ומשום כך,תסלחו לי שלא אשתף
אתכם בה..) והיא היתה הסימן החזק ביותר שאני שפויה ולא שומעת דברים סתם...
מה אומר ומה אספר?- לא אלאה אתכם בכל ההתרחשויות.אבל אספר לכם רק את זאת: היתה יד מכוונת
מלכתחילה בכל ההפקה הזאת ,שאני מאמינה בכל ליבי ונשמתי שבלעדיה, לא הייתי מספיקה בחודשיים למצוא כותבים ,מעבדים,שותף להפקה והכי חשוב למצוא מכנה משותף לכל הדיסק הזה -אמונה ואהבה.
מערב כיפור ועד ינואר שזה 4 חודשים..הזמן הכי קצר בו יצרתי והפקתי דיסק ,התחזקה אמונתי ותקוותי.
המון קשיים עברתי בדרך: יח"צ שדרשו המון המון כסף שלא היה לי וכאלה שלא התחברו למוסיקה,
נסיעות ארוכות ושיחות אינספור עם אנשים מהתעשייה שהבטיחו הבטחות ולא קיימו..בנק שלא אישר הלוואה ועוד ועוד...
אבל הקושי הכי גדול היה להבין ולקבל שאת הדיסק הזה אני צריכה להוביל לבד...עם עזרה של אנשים טובים
בדרך.
עכשיו שאני מוכנה ומקבלת על עצמי את היעוד הזה ואת ההבנה שהקול,השירה שלי, היא -אמצעי
לחיבור בין בני אדם ולקירוב לבבות ,אני עוד יותר אוהבת את הדיסק הזה.
כמו בכל הריון...לכל ילד יש את הזמן שלו ואת הצירים שמלווים אותו...הפעם הלידה היתה קלה
ללא תפרים...ברוך ה'.
מאחלת לעצמי לשתף כמה שיותר אנשים בחוויה המיוחדת הזאת ,ולשמח בקולי את הלבבות .
תודה על ההתיחסות
איילה
הייתי רק בת 8 ,עם בגד ים ושיער רטוב כשאמא "דחפה" אותי לבמה במעין חרוד.. מול מאות אנשים נשמעתי לציוויה:"תשירי" ושרתי את :"כוכבים בדלי"-הו נומה נומה נום ילדי.." עד היום, התחושה הזאת מלווה אותי לפני ש