מי זוכר מה התחולל בדרום הארץ ועד תל-אביב? הילדים לא שוכחים. אט אט רישומי הארועים משבוע של אזעקות, ממד"ים, מקלטים מתחילים לצאת. רישומים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בבכי (יותר מפעם), תגובה היסטרית, חזרה להרטבה, קולות של אזעקה שילד משמיע בגן, בבית, הסתגרות- הפנמת הרגשות. הפחד והחרדה הם מנת חלקם גם של המבוגרים, אלא שלמבוגר כלים להתמודד עימם. הילד הצעיר עדין חסר כלים אלה והוא זקוק להם מההורים. שימו לב, אוזן, עין למה שהילד אומר מביע או מגיב בהתנהגותו. שוחחו איתו על הרגשותיו, מחשבותיו וקבלו אותו עם הפחדים והחרדות. אמירות כמו ל"מה אתה מפחד", "אין ממה לפחד", "אתה כבר גדול" יוצרות אצל הילד תחושה שההורה אינו מבין אותו. כדי להרגיע חשוב להדגיש את ההגנה ושמירת ההורים (והצבא) עליו, בלי להבטיח שדבר כזה לא יקר שוב (מציאות חיינו מוכרת לנו). אפשר לתת ביטוי לרגשות ולמחשבות במשחק חופשי, שימוש בצבעים וחומר, סיפורים ושירים. אם התנהגות הילד שלא כתמול שלשום ממשיכה, לא להסס לפנות ליעוץ. בברכת ימים רגועים עידית רונן כספי 054-4907102