מהצבת גבולות להעצמת הילד אני יוצאת מנקודת הנחה שכל הורה יודע שחשוב להציב גבולות שכל הורה יודע שהצבת גבולות צריכה להיעשות בעקביות, לפי גיל הילד. שהורה יודע שעליו להפעיל את הסמכות ההורית שלו. אחרת הילד יחליט במקומו ואז הוא יעשה זאת לפי הבנתו וצרכיו באותו הרגע. אני גם יוצאת מנקודת הנחה שהורה מרגיש כמה קשה להציב גבולות, כי כל דרישה מנוגדת לרצון הילד, מה שיוצר אצלו תסכול, כעס, בכי... ואז רגשות האשם מציפים "אולי אני הורה לא טוב" . למה הורים מתקשים להציב גבולות? הם מגיעים הביתה לאחר יום עבודה מעייף, למשרה שנייה תובענית ומתישה ואין כוח לדרוש, להיות קשוב וסבלני. אך - כל הורה דואג ואוהב את ילדיו ולכן הוא יודע שהצבת גבולות היא קריטית לחוסן הנפשי של הילד ולהצלחתו. האם אתם מודעים לכך שילד בעל חוסן נפשי מצליח יותר מאחרים? כדי שילד יוכל לעמוד באתגרים שעומדים לפניו בבית הספר, בחברה ובחיים בכלל הוא זקוק למנה גדושה של בטחון עצמי. להורים, יש תפקיד חשוב בכך. אחד הגורמים המובילים להצלחה בחיים ולתחושת אושר זו הערכה עצמית גבוהה. עמידה באתגרים, נינוחות בחיי היומיום וביצוע משימות החיים במיטב יכולתנו. איך להעצים את הביטחון העצמי של הילד ב-10 צעדים 1. רואים אותי (בניגוד לשמים לב אליו- תשומת לב) הילד צריך להרגיש שהוריו "רואים" אותו, מתייחסים לרגשותיו ולחלומותיו, מכירים בצרכיו ובלגיטימיות של רצונותיו – בלי להיעתר לכל גחמותיו. 2. עקביות כל ילד זקוק לדמות של הורה ראוי להערכה, הורה שהוא יכול לסמוך עליו ולבטוח בו. בשביל זה ההורה צריך להיות ברור ועקבי בדרישותיו ולהפגין מחויבות לערכים החינוכיים שלו. אין כאן המלצה להיות נוקשה, אבל גם לא להיות הפכפך וגחמן, סמכות הורית מיטיבה. 3. שותפות הילד צריך לחוש שיש בינו לבין ההורה יחסי שותפות והערכה הדדית. ההורה משתף מה עבר עליו היום. 4. ייחודיות חלק מתפקידנו כהורים הוא להפנות זרקור על התכונות הייחודיות של הילד בעיננו ולבטא אותן בקול רם. כל תכונה,אבל כל תכונה, היא טובה ונכונה, קטנה כגדולה. זיכרון טוב, מוסיקליות, חוש הומור, ידע כיצד להקפיץ כדור, חברותי, טוב לב, פיקח וחזק. חשוב מאוד "לצוד" הזדמנויות שבהן באו תכונות ייחודיות אילו לידי ביטוי. חישבו - מה יקרה לילד שלנו כאשר נגיד לו כל יום משהו חיובי עליו? 5. ביטוי להערכה קונקרטית הכוונה היא להערכה על דברים נקודתיים אותם עושים הילדים. זה חשוב במיוחד כשמדובר בילדים בגיל הרך, וזאת משום שההבנה שלהם היא עדיין קונקרטית. דוגמה: "אני רואה אותך בונה בלגו לפי תכנון". 6. לשים דגש על ההתפתחות להראות לילד שאנו ערים להתפתחות שלו. "אתמול אכלת עם כפית - היום אתה כבר מסתדר עם מזלג"; "לפני שנה היית זקוק להמון עזרה בשיעורי הבית ועכשיו אתה הרבה יותר עצמאי". 7. סומכים עליך לתת לילד תחושה שסומכים עליו באמצעות אפשרויות בחירה: "אתה רוצה בזוג המכנסים הכחול או הירוק? אתה בוחר להיכנס למקלחת עכשיו או אחרי אחיך? 8. מועיל ותורם חשוב לתת לילד תחושה טובה, שיש לו תפקיד ומקום בתא המשפחתי. ניתן לעשות זאת על ידי בקשה של עזרה: "תעזור לי בבקשה להזיז/לקפל את", אני צריכה את עזרתך ב". זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בכך שנתייעץ איתו: "בו נחשוב יחד על". 9. חיזוקים, חיזוקים, חיזוקים ועכשיו הגיע תורם של החיזוקים. חיזוקים הם הדרך שלנו לעצב את התנהגות ילדינו. הניסיון מלמד שכל התנהגות שנחמיא עליה תחזור על עצמה, בתנאי שהמחמאה תתייחס להתנהגות אמיתית ותיאמר בצורה נכונה. המניע המרכזי של כולנו, ברוב המקרים, הוא להתנהג באופן שיזכה לחיזוקים מהאנשים היקרים לנו. לחיזוק החיובי ארבעה שלבים: איך נותנים חיזוק חיובי? 1. "אתה הצלחת" – שיקוף- הצלחת להתרכז במשחק. 2. "אני ראיתי": מגדירים בדיוק מה הוא עשה, ממש באופן ספציפי. למשל: "ראיתי איך פתרת תרגילי חשבון במשך 10 דקות שלמות, בלי לעזוב את הכיסא". 3. "זה יעזור לך": הסבר כיצד הילד יוכל להשתמש ביכולת שרכש. למשל: "היכולת לשמור על ריכוז תעזור לך להתקדם בחשבון". 4. "זה נעים לי": שיתוף הילד ברגשות הנעימים שהתנהגותו מעוררת. למשל: "כמה נעים לי לראות אותך מצליח להתרכז במשימה". 10. לכתוב ולשנן נכון, לפעמים זה קצת מוזר ולא טבעי לתת חיזוק לילדינו ובה בעת לחשוב על ארבעת השלבים, אבל זה בגלל שאיננו מורגלים. מה ניתן לעשות? אפשר פשוט לכתוב לנו את התכונות שאנו מעוניינים לחזק אצל הילדים ולהחליט מראש באילו משפטים נשתמש. לסיכום הורה אוהב ודואג - גם מציב גבולות וגם מעצים את ילדו. בין הצבה להעצמה - הרבו בחיבוק, ליטוף ואהבה. המגע הפיזי של ההורה מעצים את החוסן הנפשי של הילד. הגבולות מאפשרים ביטוי ליצירתיות ולסקרנות הילד. עידית רונן כספי מאמנת ומדריכת הורים, אימון אישי/זוגי, סדנאות 054-4907102