" תקווה ללא גבול" סיפור קצר
היי,
אחד מתחביבי הוא כתיבה. אני כותבת שירים, סיפורים קצרים ועובדת כרגע במקביל על שני ספרים.
אני מאוד אוהבת את הז'אנר הספרותי של מדע בדיוני . אני אוהבת קלאסיקות כמו ספריו של אייזיק אסימוב, רוברט סילברברג - סדרת פרסטמיון, סדרת חולית , ספרי לואיס מקמאסטר בוז'ולד ועוד.
את הסיפור הזה כתבתי בסיגנון דומה לזה של סיפוריו הקצרים של אסימוב.
אני כותבת כאן את ההתחלה של הסיפור. מי שירצה את הסיפור המלא יכול לרכוש אותו ממני תמורת סכום סמלי של 20 ש"ח (ולקבל הטבה של 5 ש"ח ונקודות). תהנו :)
תקווה ללא גבול מאת בקי הלוי מילר
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"הצלחנו לעבור את הועדה? יהיה לנו תינוק?"
אורלה מצמצה אל השמש הורודה הבוהקת, כשהיא ונרדין יצאו החוצה מבניין השיש המפואר. פניו המודאגות ניבטו אל אורלה והמבט המבין, מלא האהבה שלו, נמהל במעט עצב כאשר ההבנה ירדה עליו כי שוב, התשובה היתה שלילית. נרדין חיבק את אורלה כאשר עיניה הסגולות הגדולות מלאו כאב שגלש על פניה בדמעות גדולות, חמות.
"טוב, אם כך נפנה אל "החותרים"".
"לא, בבקשה לא , אולי ננסה שוב בעוד שנה?" אורלה הרימה פניה אליו בתחינה שקטה.
"לא, אורלה. אנחנו מנסים כבר שנה חמישית ברציפות, ואין שום סיבה שבשנה הבאה – התשובה תהיה שונה" אמר נרדין.
"אבל לפנות ל"חותרים"... תמיד היינו אזרחים שומרי חוק..."
"תראי, אין לנו ברירה... אנחנו לא נעשים צעירים יותר עם כל שנה שעוברת, אבל עשינו כל מה שניתן במסגרת החוק... הדבר הגרוע יותר הוא שנעשה זאת על דעת עצמנו בלי רישיון, ואז את יודעת לאן זה יוביל..."
אורלה נאנחה. המחשבה להביא ילד ללא רישיון היתה גרועה הרבה יותר מאשר להשיג רישיון דרך "החותרים". היא ניסתה לדמיין את עצמה בורחת עם בעלה בייאוש דרך שדה-המגן אל שממת הקרח האינסופית שנמצאת מעבר לעיר החמימה, המוגנת, המטופחת שהיא כל כך אהבה. משמעו של דבר לעזוב את הוריה, והוריו של נרדין, ואת הקריירה שלה, כמתכנתת ראשית במשרדי המנהלן הגדול. ונרדין, מה יהא עליו? הוא כל כך אוהב את המטופלים שלו... הם יגרשו אותנו מהעיר אם הם יגלו... אנחנו נמות בערבות הקרח האלו...
נרדין צודק... והכל בגללי...
"נרדין, מועד חידוש "ההסכם האישי" שלנו מתקרב... אתה בטוח שאתה רוצה להמשיך איתי? אני פגומה... אתה בטוח---"
"אורלה, תפסיקי בבקשה. בחרתי בך, בחרתי בך שוב ושוב כבר חמש פעמים ובחודש הבא אני אבחר בך שוב בפעם השישית... אם תסכימי לבחור בי גם... את לא יודעת בבטחה שהמחלה אכן תתפרץ לאחר הלידה..."
"אבל זה מה שהרופאים אומרים, בגלל זה לא נותנים לנו את הרישיון!"
"נכון, אבל אף אחד עם המחלה הזו לא הביא ילדים בשבעת הדורות האחרונים... אולי המחלה נחלשה במשך הדורות... העובדה שקיבלת את "גן הקשירה" לא אומר שבאמת זה יקרה..."
... המשך יבוא... :)
שנה טובה, וגמר חתימה טובה
בקי:)
מרכז "אחלמה" מגלם את החזון האישי שלי של מקום בו הורים וילדים לומדים יחד. חדש !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! Becky's English Club ####################### קבוצת דיבור למבוגרים בגילאי