ערכתם הסכם ממון – חושבים שאתם מכוסים? ומה עם צוואה?
לאחרונה הגיע אלי זוג, מבוגר יחסית, פרק ב' – וביקש לערוך הסכם ממון. למה? שאלתי. כדי לדאוג שהילדים (הנפרדים) של כל אחד מאיתנו, יירשו אותו אחרי 120.
אין בעיה, עברנו על השאלון הרגיל, שלחתי להם את אקסל הנכסים, דיברנו על מה הם רוצים להפריד אבל גם האם ובמה הם רוצים לשתף זה את זו, באיזה קצב וכו'... ואז שאלתי אותם אם הם ערכו בעבר צוואה.
"צוואה? באנו בשביל הסכם ממון, אנחנו לא צריכים צוואה כרגע".
רגע, תיקנתי אותם בעדינות, לא באתם בשביל מסמך כזה או אחר, באתם בשביל להגדיר איזה ממון שייך למי מביניכם ולדאוג לכך שילדיכם יירשו את הממון שצברתם במהלך השנים, אני מבין נכון"?
עד כאן נכון, הם אישרו.
אז רק לתשומת לבכם – אם לא ערכתם צוואה, אכן – מה שהגדרתם בהסכם הממון ככזה ששייך לכם – הוא שלכם. אבל מתוכו – לאחר שתלכו לעולמכם בשיבה טובה – יירש בן הזוג שנותר בחיים חצי. ורק חצי יילך לילדים...
"מה?! אז למה ערכנו הסכם ממון?".
הסכם הממון חשוב כדי לקבוע שהחצי שלכם הוא שלכם בלבד. אחרת – חצי משלכם – יעבור לבן הזוג במועד פרידה או פטירה חלילה.
אבל מעבר לזה, גם אם השארתם את החצי שלכם כשייך לכם (באמצעות הסכם ממון), ללא צוואה – חצי מהחצי יעבור לבן הזוג.
במילים אחרות: השאלה היא אם בן הזוג שנשאר בחיים יירש שלושה רבעים מהממון שלכם; חצי מהממון שלכם; או שהכל ילך לילדים – כמו שרציתם (:
הכנס טקסט כאן
הי (: אורי עמר, נשוי פלוס 4. עוסק בעריכת דין ומזה שנים רבות מלווה לקוחות רבים, גדולים וקטנים, במגוון נושאים. בשנים האחרונות עוסק בעיקר בתחום הגישור, הקמתי את מרכז הגישור "שיח", במטרה לסייע לאנשים לפת