מכירים את זה שמרימים תינוק גבוה ולרגע רואים עליו, בעיניים, בגוף, שהוא מרגיש לא בטוח? קצת רועד כזה אפילו? הוא קטן מידי בשביל זה, הוא צריך שיצמידו אותו לגוף ויתנו לו חיבוק. שירגיש בטוח.

אנשים שנמצאים בצומת משמעותי, מרגישים הרבה פעמים קצת כמו התינוק הזה. הם נמצאים ברגע כל כך לא יציב, מרגישים שהולכים אל הלא נודע – וממהרים לקבל החלטות מתוך המקום הזה. הלא בטוח. הלא יציב. רק שנעבור כבר את הצומת ונחזור לכביש הישר. לחיבוק החם וללא אי ודאות.

היופי בגישור, הוא שיש מי שנותן לכם את היציבות הזו. יש מי שמעביר אתכם את הצומת הזה ביעילות ומעניק לכם את החיבוק הזה – כדי שתוכלו לקבל את ההחלטות ממקום יציב, רגוע, מושכל, מתוך חיבור למה שיהיה עוד כמה חודשים ושנים קדימה – ולא מתוך הבלבול והלחץ של הכאן ועכשיו.

מגושרת אחת שליוויתי לאחרונה פנתה אלי וביקשה שאני אשגיח. אין לה מושג מה אומר החוק, מה הוגן וסביר ומה לא. היא רוצה להגיע להסכמות בטוב, אבל גם לא לצאת מופסדת ומנוצלת. מנגד, לא פעם אומרים לי לקוחות שהם רוצים רק לסיים כבר את התהליך. כמה שיותר מהר. פחות משנה מה יהיה כתוב בהסכם הזה – העיקר שנחתום כבר.

העצה היא לזכור שבסוף, בדר"כ אפילו די מהר, עוברים את הצומת. כדאי לקחת נשימה עמוקה, אורך רוח – ולא לקבל החלטות רק מתוך הלחץ "לסיים עם זה כבר". בשביל זה כדאי לעטוף את עצמכם במישהו או כמה אנשים שאתם סומכים עליהם, שבאתם מרגישים ובטוחים שהם רוצים בטובתכם, שתוכלו לפרוק את הקושי בפניהם, להתייעץ איתם, להישען – ולקבל את ההחלטה מתוך מבט אל המחר, מתוך הראייה של העתיד לבוא. בקרוב.

הכנס טקסט כאן