"את אמא נהדרת", אמרתי לה.
"את דואגת לבתך-
זה חלק בלתי נפרד מתפקיד האמהות.
את עושה הכי טוב שאת יכולה,
ולפעמים זה עדיין לא מספיק...
את מרגישה חוסר בטחון ולכן פנית לעזרה.
את פתוחה ללמוד ולהקשיב,
את מוכנה להתגייס ולהשקיע משאבים
על מנת ליצור שינוי בתוך הבית.
את פשוט נפלאה!"

היה לרגע שקט ואז היא אמרה:
"וואו, כשאת מציגה את זה כך,
אני באמת נפלאה!"
וחיוך גדול היה נסוך על פניה:-)