אושרה רוזנפלד - תראפיה לילדים ובני נוערזהב

ילדים ונוער מתמודדים עם אתגרים שונים בחייהם. אתגרים מסוימים עלולים להפריע להתפחותם התקינה ולתפקוד היומיומי שלהם. אם אנו מזהים קושי אצל ילדינו מומלץ לטפל בזה מיד ולא לגרור זאת לגיל מאוחר.

עוד ›
יצירת שינוי בר.מ.ה אחרת .קדימה-צורןציון איכות 10.0 · 21 דירוגים

דמיון מודרך- הדמיית תהליך לעומת הדמיית תוצאה .

אושרה רוזנפלדיום רביעי, 14 באוקטובר 2009זמן קריאה 5דק'
  • הדמיה של תהליך לעומת הדמיית תוצאה  .

     

    רבות מסופר ומדובר על השפעת הדמיון המודרך והדמיות  על המוח . כיום כמעט בכל שיטת טיפול אלטרנטיבית משלבים את הדמיון המודרך בצורה זו או אחרת .

    כלי זה הינו כלי עוצמתי .בעזרת הדמיון המודרך אנו מבקשים ליצור מציאות מסוימת .חשוב  לעשות בו את השימוש הנכון על מנת  לברוא לעצמינו את המציאות הרצויה .

    מהן התמונות שיש ליצור? מהן התמונות שהלא מודע קולט ? מה יצור את ההשפעה הכי טובה  על הלא מודע ? על כך במאמר הבא .

     

    בסיום לימודי ה-NLP אותגרנו כל אחד מהמתלמדים בשבירת לוח עץ בגודל 20X20  . למדנו את צורת העמדה של הגוף ואף  תרגלנו מעט . הסבירו לנו כי  חשוב להקפיד על תנועה מהירה ובתנופה של היד . הרעיון במשימה זו הוא להראות כיצד ניתן להשיג תוצאות על ידי "תכנות" של המוח .  למי שלא מכיר אותי אני לא ממש שרירנית וכמוני היו לא מעט מתלמדים  בקורס. 

    המנחה הורתה לנו לראות את"   היד מעבר לקרש " .נעמדנו במעגל . כל אחד על פי תור ניגש למרכז המעגל נעמד בעמדת ה"שבירה" ושבר את הקרש . הקהל מסביב עודד בקריאות "   היד מעבר לקרש ".

    הגיע תורי . נעמדתי,  הנפתי  מהר את היד .... ונתקעתי בעץ . גם בניסיון הרביעי הקרש לא נשבר . היד מיותר לציין מאוד מאוד כאבה.   אחד המסייעים בקורס הציע לי לנסות לבצע את הפעולה בצד לא מול הקהל ,  אולי זה יעזור .

    ניגשתי למרפסת , רחוקה מהקהל וניסיתי . פעם ,ועוד פעם והקרש מסרב להישבר . קיימתי שיחה קצרה עם אחד המסייעים . שוחחנו על המחסומים שהקרש מהווה . איך להשתחרר מהם ולשבור אותם .

    ניסיון נוסף ו.... הקרש לא נשבר . הפעם הציעו לי לנסות לשבור את הקרש באמצעות הרגל . שני ניסיונות , הרגל כאבה אבל הקרש נשבר. יופי יש לי קרש חצוי שאוכל להביא הביתה . אבל לי היה חשוב להביא קרש הביתה ולספר ששברתי אותו בעזרת היד . 

    לקחתי קרש נוסף . ניגשתי לעמדת "השבירה " מול הקהל . אחד המסייעים חזר ושאל:  את  רואה את היד מעבר לקרש?? עצמתי עיניים הנפתי את היד ו..

     מחיאות הכפיים וקולות הצהלה מסביב הבהירו לי ששברתי את הקרש בעזרת היד .

    עשיתי זאת !!!!!! חוויה מרוממת . 

    דקות ספורות לאחר  מכן ניגשה אליי מישהי מהמסייעות בקורס ושאלה . מה גרם להבדל ? מה היה שונה שעזר לי להצליח ? מסתבר שהיא מנסה עוד מאז שהיא הייתה  מתלמדת בקורס ולא מצליחה לשבור את הקרש.

    חשבתי, חשבתי ,ניתחתי את המאורעות והבנתי את משמעות המשפט "   היד מעבר לקרש " .

    בכל הפעמים בהם נתקלתי בקרש ולא שברתי אותו אני דמיינתי את היד שלי עוברת דרך הקרש . יצרתי הדמיה של  התהליך . בפעם בו נשבר הקרש אני ראיתי את התוצאה . ראיתי את היד נמצאת  אחרי המיקום של הקרש ואת הקרש ראיתי בדמיוני שבור . למעשה יצרתי הדמיה של התוצאה .

    המוח המופלא שלי (ושל כל מי ששבר את הקרש ... ) קיבל תמונה של התוצאה . הלא מודע ידע לאן עליו להגיע ויצר את התוצאה . הוא גרם ליד להיות מעבר לקרש . 

    על מנת  להמחיש טוב יותר את הרעיון של הדמיית תהליך לעומת הדמיית תוצאה אשתף אתכם בסיפור אישי .

    לפני 6 שנים במרץ 2003 הגעתי לבית החולים עם כאבים חזקים בצד שמאל של הבטן . האבחנה הייתה הריון חוץ רחמי . הטיפול שהוחלט עליו היה  להזריק לי חומר אשר יעצור את התפתחות העובר .

    הרופאים הסבירו כי  " העובר יתמוסס וייספג " .

    חזרתי הביתה וביליתי את הימים הקרובים ביצירת דימויים בהם העובר מתמוסס ונספג . 4 ימים לאחר מכן הובהלתי בדחיפות לבית החולים . תוך חצי שעה מרגע  כניסתי  לחדר מיון הייתי אחרי ניתוח שבמהלכו הוצאה החצוצרה בה התפתח העובר .

    שנים חלפו והתרגלתי לתרועת חצוצרה אחת . 

    ב-24/9/09 מספר ימים לפני יום כיפור נודע לי כי העובר ברחמי הינו ללא דופק. הרופאים המליצו לחכות  שבוע ולבצע בדיקה נוספת . העברתי את יום כיפור בחשבון נפש והכנה נפשית לכל תוצאה שתתקבל . ב-30/9/09 הגעתי לחדר מיון עקב דימום . הממצאים הראו כי העובר ברחם ללא דופק(הכנתי את עצמי נפשית לבשורה ) ועובר נוסף בחצוצרה (מה ??? הייתי בשוק ,בהלם הייתי המומה .. ) . הרופאה ציינה שזהו מקרה מאוד נדיר . למזלי הגעתי לבית החולים במצב רגשי מחוזק ומחוסן . התבדחתי עם הרופאים שסטטיסטית הסיכוי גבוה יותר לזכות בלוטו ואני זוכה בתופעה גניקולוגית נדירה . 

    אושפזתי למעקב. השלמתי עם העובדה שתרועות החצוצרה שלי נחלשו בשש השנים האחרונות אבל שלא יהיו לי תרועות בכלל ?? עד כאן . יש גבול לכל תעלול.

     את השעות הבאות העברתי ביצירת הדמיה של החצוצרה . בנוסף להיותי מטפלת ב-NLP אני גם מורה למדעים . יצרתי תמונה של החצוצרה הנראית כצינור שרירי חלול. ראיתי כיצד ביציות נעות בתוכה בקלות . הרצתי בדמיוני  את התמונה הזו שוב ושוב ושוב  .

    למחרת בבדיקה שנערכה הרופא פנה אליי ואמר:

    " יש לי שתי בשורות . הבשורה הרעה היא שעלינו להוציא את העובר שברחם .הבשורה הטובה היא שאין עובר בחצוצרה . "

    יש !!!!!!!! . אני ממשיכה לחצרץ או לחצצר כפי שהגשש אומרים .

     

    צירוף מקרים , מקריות לשמה ,   תגידו מה שבא לכם . העובדה היא שבערב סוכות שוחררתי הביתה .

    ללא הריון ברחם אמנם , אך הכי חשוב ללא הריון בחצוצרה .

     

    הצלחתם לראות את  הקשר בין תהליך לתוצאה ? לפני 6 שנים דמיינתי את התהליך . לראות את העובר "מתמוסס ונספג" בגוף כהגדרת הרופאים . הפעם ראיתי בעיני רוחי את התוצאה הסופית. ראיתי חצוצרה בריאה וכשירה .  קיבלתי חצוצרה בריאה וכשירה . 

    השתמשו בדמיון מודרך בתבונה . צרו תמונה ברורה של התוצאה הסופית .

     רוצים לרדת במשקל ? צרו תמונה של עצמיכם עם המשקל הרצוי .

     רוצים להצליח בבחינה ? להגיע להישג כלשהו בכל תחום בחיים ?

    חשבו על התוצאה הרצויה , צרו תמונה ברורה של התוצאה. דמיינו אותה מספר פעמים ביום והלא מודע שלכם ימצא את הדרך להוביל אתכם לתוצאה הרצויה .

     

    בלב אוהב ,

    אושרה רוזנפלד . 

תראפיה לילדים ובני נוער

ילדים ונוער מתמודדים עם אתגרים שונים בחייהם . אתגרים מסוימים עלולים להפריע להתפחותם התקינה ולתפקוד היומיומי שלהם . אם אנו מזהים קושי אצל ילדינו מומלץ לטפל בזה מיד ולא לגרור זאת לגיל מאוחר . במפגשי

אתר זה מוגן על ידי reCAPTCHA, ובכפוף למדיניות הפרטיות ולתנאי השימוש של Google.