טיפול רגשי נועד עבור כולנו, לאורך חיינו - ולא צריך לחכות למשבר אקוטי כדי להקדיש לעצמנו את הזמן הנחוץ הזה! ההבדל בין טיפול בזמן משבר לבין טיפול טרום המשבר הוא משמעותי ביותר, וישנם משברים רגשיים שניתנים למניעה! איך נדע לאתר אותם, ומה ההבדל בין משבר שניתן למנוע לבין משבר שמגיע יש מאין? אז ככה: משבר שמגיע בפתאומיות קשור בחוויה המטלטלת את המציאות הקיימת, שלרב לא ניתן לחזות: אבדן מפתיע, פיטורין, תאונה, תקיפה, בגידה ועוד. גם דיכאון אחרי לידה הוא לא משהו שניתן לחזות, ויוצר משבר פתאומי ומטלטל. אלה משנים את עולמנו בפתאומיות לבלי הכר, ויוצרים משבר רגשי ו/או חוויית טראומה. במקרים בהם נוצר שבר כזה, כמובן שכדאי להגיע לטיפול כמה שיותר מהר, להיתמך, להתחזק, ולהיות במקום מכיל שיעזור לנו להתמודד ולהתגבר על התקופה הקשה. לעומת זאת- ישנם משברים שנבנים בהדרגה- ומהם ניתן להימנע על ידי תשומת לב: לדוגמה- תחושות קשות של החמצה וויתור שנמשכות זמן רב מדי. אנו מנסים להזיז אותן ולא לשים לב. אבל הן שם, מנקרות. ללא טיפול ותשומת לב לבעיה- הן עלולות ליצור משבר בעתיד. שווה להגיע ולברר מניין נובעות התחושות, לגעת בשורש הבעיה ולהמשיך ממקום טוב ומאוזן. דוגמה נוספת- כעסים לא פתורים ומשברים חוזרים ונשנים במערכות יחסים. הימנעות- דפוסי הימנעות קשורים בפחדים מודחקים שלנו שאנחנו מפחדים להתעמת איתם, אולם עלולים לייצר בעתיד משבר גדול יותר. חוויית פגיעות- נטייה להיפגע ולאפשר פגיעה (רגשית ופיזית). אם מזהים דפוס כזה- כדאי מאוד לטפל בהקדם. זוגיות בשחיקה או בדפוסי תקשורת קשים- כאן ככל שנקדים לטפל- נוכל להציל את הזוגיות ולתת לעצמנו את האיזון, החיוניות והכלים הדרושים לנו לזוגיות מהנה ומשגשגת. כשמחכים- מצטברים רגשות שליליים, כעסים, ביקורת ומרחק פיזי ורגשי שמקשים אח״כ על ההתקרבות חזרה. כמובן שיש אינספור דוגמאות. הסימן הוא- כשאתם מרגישים שמשהו לא נח לכם, תקוע, מפריע בחייכם - אל תחכו למשבר הגדול. הקדימו לטפל בעצמכם כדי למנוע אותו! שלכם, שרון רושינק