ספירת העומר - לא רק ספירה ומצווה,
אלא בעיקר תובנה לחיים על חשיבות ההוקרה
רעיון דומה מובא גם "בספר החינוך":

היום אחד לעומר, היום שניים לעומר, היום שלושה...
מה בכלל הקטע עם ספירת העומר? למה בכלל לספור?
הרי יש לנו לוח שנה!

מספרים שכשהוציא הקב"ה את בני ישראל ממצרים, הודיע להם שבעוד חמישים ימים יקבלו את התורה. מתוך הציפייה וההתרגשות, הם החלו לספור: אחד, שניים, שלוש... סופרים ועולים.

אבל רגע, משהו לא מסתדר לי - אם היו סופרים כמה ימים נותרו עד לקבלת התורה, היו צריכים לספור לאחור: עוד חמישים, עוד ארבעים ותשע, עוד ארבעים ושמונה... אז למה הם סופרים קדימה?

לדעתי, יש כאן תובנה חשובה לחיינו. הקב"ה רצה להדגיש את ההתקדמות שלנו, תוך כדי המסע. בתחום האימון קוראים לזה "עקרון ההוקרה" - להעריך ולהוקיר את הדרך. כאשר אני סופר ועולה, אני מבחין כמה התקדמתי, וזהו הלקח עבורנו - כאשר אתם מחפשים מוטיבציה להתקדם, תסתכלו אחורה ותראו כמה כבר התקדמתם. הדרך שעשיתם תיתן לכם את העוצמה להמשיך קדימה. למדו להעריך את עצמכם על הדרך, על ההישגים וההצלחות. זהו מהותה של ספירת העומר בהקשר הזה.

הוקרה – העקרון המשמעותי בדרך אל ההצלחה.

אז בפעם הבאה שאתם רוצים להשיג יעד משמעותי, אל תעשו "טבלת יאוש" שסופרת לאחור. תספרו קדימה, תסתכלו על הדרך שעשיתם והכי חשוב – תוקירו את עצמכם על הדרך שעשיתם. הוקרה – זה סוד ההצלחה.

עקבו בתקופה הקרובה – יש עוד כמה תובנות על ספירת העומר והמשמעות שלה לחיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

היום... לעומר... היום... לעומר... התקדמתי...
אני בדרך הנכונה להצלחה בחיים...