הצד האפל של יציאת מצרים, והכי חשוב: איך זה קשור לכל אחד מאיתנו כל יום ויום. מצטער לאכזב את כולם, עבדו על כולנו, הספור של יציאת מצריים הוא לא כמו שספרו לנו, גם לא בדיוק הספור של ההגדה בליל הסדר. האמת שונה מאד - לא כל עם ישראל יצא ממצרים, רק 20% מעם ישראל יצא ממצרים במסע לכנען, 80% מעם ישראל העדיף להישאר במצרים. זו לא אמת "היסטורית ", זה הספור המקראי. מה זה מלמד אותנו ? למה זה בעצם חשוב לנו היום ? זה חשוב, כי זה טבעם של בני אדם רוב בני האדם יעדיפו להישאר במצבם הגרוע, גם כאשר הם יודעים שהם "עבדים", ובלבד שלא להתעמת מול הצורך בשינוי, המוכר והישן ימשוך אותנו אליו, נעדיף להישאר עבדים להרגלים שלנו ולא לצאת מאזור הנוחות אל ארץ אחרת, וזה פוגש אותנו כל יום, כל שעה, כל החלטה, הקושי לצאת לשינוי, גם כאשר רע לנו. רוב בני האדם יצטרכו עזרה חיצונית כדי לצאת לשינוי, כל אחד ואחת מאיתנו צריך את "המשה" שלו, משה שלא גדל כעבד, שחזר לעם כדי להושיע אותו, מישהו שיכול היה לבוא ולהגיד "קדימה, יוצאים", כולנו צריכים מישהו או משהו חיצוני שיניע אותנו לשינוי. "זכרנו את סיר הבשר, הקישואים והבצלים" גם אחרי שיצאו ממצרים, ממשיכים בני ישראל להתלונן, העבר נראה להם רומנטי, רווי געגועים, אל מול הקשיים של המדבר, האתגרים של השינוי. וככה בדיוק רוב בני האדם: גם לאחר שיצאו לשינוי, ימשיכו להסתכל לאחור, יקטרו כמה טוב היה להם קודם, ישכחו שבתכלס היו עבדים להרגלים שלהם, יערגו אל מה שהיה קודם - כי עכשיו קשה לי. ירצו לחזור לאחור, חלקם גם יוותרו וינטשו. יציאת מצריים - הצד האפל כל אחד מאיתנו פוגש את הצד האפל כל יום מחדש, והפעם זה הצד האפל שלנו: - ההתמכרות לישן והמוכר - הפחד מיציאה לשינוי - יציאה לשינוי רק אם אין ברירה - הצורך במישהו חיצוני שיוביל אותנו - הרצון לחזור אחורה כאשר קשה לי. מצליחנים חושבים אחרת, הם חיים בצד המואר של יציאת מצרים, הם ב 20% שבוחרים בשינוי המצב הקיים, שמתעלים מעל הקשיים ומתקדמים הלאה, ואותם מבין ה 20% שיתמידו ולא יוותרו, הם יגיעו "לארץ כנען", יגשימו את עצמם, גם אם המסע ייקח להם 40 שנים. באיזה צד של יציאת מצריים אתם בוחרים להיות ?