יום האישה הבינלאומי, יום הוקרה ומחשבה, סוג של יום "חשבון נפש"... אני בטוח שהעולם בכלל והעולם העסקי בפרט היה מתנהל טוב יותר אם נשים היו עומדות בראשו ונמצאות בצומתי החלטה. העולם העסקי היה משיל מעליו שכבות של אגו אם היינו זוכים ליותר חברות עם מנהלות בשליטה על ההגה. נשים פועלות מתוך הרגש, מכניסות לעולם הניהול את האינטליגנציה הרגשית, שכל כך חסרה בעולם הגברי של מטרות, יעדים, תכניות פעולה ומשימות. אשה שעומדת בראש הפירמידה מוסיפה את החשיבה הרגשית למשוואה, חשיבה שמשנה את התמונה מקצה לקצה. זו אגב הרבה פעמים הטעות של נשים מנהלות, במקום להשתמש בחוזקה הרגשית, הן נוטות לאמץ את "מנהג המקום" ולנהוג מתוך חשיבה גברית לעיתים אפילו קיצונית, כדי להוכיח ולהראות כמה הן יותר "טובות" מהגברים. מפספסות שאין כאן עניין של מי יותר טוב, אלא עניין של ניהול אחר, וצריך את שתי החשיבות והחיבור כדי ליצור צמרת עסקית מאוזנת. יום האשה הבינלאומי הוא יום תזכורת בעל משמעות עמוקה - מחד מעלה על נס את השוויון, את הדרך שעשינו כדי ליצור חברה בעלת שוויון מגדרי, מאידך הוא מדגיש את הדרך והפערים שאינם אנחנו עדיין מתמודדים. האתגרים עוד רבים - אלימות במשפחה, פערים בשכר, מעט מידי נשים בעמדות ניהול, תפיסה חברתית שמחברת את האשה אל הבית, לנשים קשה יותר להתקדם בכל תחום מלגברים והרשימה כל כך ארוכה. יש לי אג'נדה מאד סדורה על שוויון בין המינים, לטעמי בעולם העסקי מגדר הוא לא סיגמנט ראוי כדי להבדיל בין אנשים. כאשר אני עומד מול מועמד או מועמדת לתפקיד, אני לא מרשה למגדר לאפיין לי את ההתאמה שלו או שלה לתפקיד, בוחן את הדברים כפי שהם. יש הרבה מאד עשייה שמטרתה ליצור שוויון בין נשים לגברים, לדעתי אנחנו שוגים ובגדול - העשייה רובה ככולה מנוהלת תחת אג'נדה של הפרדה, של יצירת קבוצות העצמה רק לנשים. יש באג'נדה הזו (לטעמי) אמירה נוקבת הפוכה מכוונת המובילות אותן, אמירה שמחזקת את חולשתן של נשים לכאורה והצורך שלהן בחיזוק. ופה הטעות - נשים לא צריכות שנחזק אותן, כי הן לא חלשות - הן עוצמתיות בדיוק כמו הגברים, כי עוצמה בעולם המודרני תלויה בהרבה גורמים, מגדר הוא לא אחד מהם. נהפוך הוא, כאשר נחבר כוחות ויותר ויותר גברים יתחברו לאג'נדה של שוויון נקבל חברה טובה יותר, שמנצלת את הרגש הנשי לצד הפרקטיות הגברית - איזון בין העולמות והאנרגיות השונות. כל כך כואב שהחיבור לא מתקיים. כמה מאבקים קיימתי ועודני מקיים כדי "לזכות" להרצות בפורומים שמקדשים את "אנחנו רוצות רק מרצות נשים", או "גבר לא יכול להנחות קבוצת נשים". יום האישה הבינלאומי, כל עוד נצטרך לקיים ימי אזכור ליום הרבה הבינלאומי נדע שיש לנו עוד עבודה כדי להגיע לשוויון חברתי אמיתי. כאשר מדברים על משהו בלשון "אנחנו רוצים להשיג", אנחנו מנציחים את הפער, מקבעים אותו ורק מתרחקים מהשגתו. שוויון מגדרי הוא לא עסק של נשים, הוא לא בעיה של פמיניסטיות ששורפות חזיות בכיכר העיר. שוויון מגדרי הוא בעיה שלי, ושלך, ושלנו - נשים וגברים כאחת. חברה שכל פרט בה שווה לאחר בלי קשר למגדר, היא חברה טובה יותר, היא חברה שבה כל אחד ואחת מקבלות הזדמנות שווה להצליח, היא חברה שמצליחה למקסם את המשאב האנושי וצומחת בצורה מאוזנת. חברה טובה יותר היא חברה בה כל אחד ואחת יכולות להיות בטוחים שיכבדו אותן בלי קשר למגדר, העדפה מינית, צבע העור, השקפה דתית או כל מאפיין אחר והכי חשוב - זו חברה בה אפשר להרגיש בטוח מפני אלימות ושנאה. יום האשה הבינלאומי - יום של גאווה אמיתית על ההישגים הנשיים בחיינו לצד מראה נוקבת על כמה אנחנו רחוקים מחברה שוויונית באמת.