מה שהפך את ח"א לטוב בעולם יהפוך את העסק שלך למצליח

"כשלון"
מילה שהרבה אנשים אוהבים "לכבס", מתפתלים כדי לא לקרוא לילד בשמו. מנסים להסתיר מעצמם את העובדה שכישלון הוא חלק מהדרך, שלא כל מה שאנחנו עושים מצליח ושהכשלון הוא תנאי הכרחי להצלחה בחיים בכלל ובעסקים בפרט. וכאשר "מכבסים מילים" ומנסים ליפות את המציאות לא מתמודדים בצורה נכונה עם כשלונות. רוב הארגונים מטאטאים מתחת לפני שטח כשלונות, לא משכילים ליצור תרבות ארגונית של למידה מטעויות.
מספרים על תומס אדיסון שניסה 1000 חומרים עד שהצליח להמציא את מנורת הליבון, עוד מספרים שכאשר שאלו אותו אחרי 800 ניסיונות איך זה שהוא לא מתייאש מהכישלונות ענה בפשטות "לא נכשלתי אפילו פעם אחת, למדתי על 800 חומרים שמהם אי אפשר לייצר מנורה". המשיך עוד 200 ניסיונות והשאר היסטוריה.
יש אולי גם בתשובה של אדיסון קצת "מכבסה", ויחד עם זאת הגישה היא החשובה - הכישלון אינו אלא מדרגה בדרך להצלחה.
ככל שניכשל יותר פעמים, כך ניצור הצלחה גדולה יותר בחיים, בעומק הכישלון כך עוצמת ההצלחה.
איך לומדים מכישלון ?
איך הופכים את הלמידה מטעויות לדרך חיים ?
לומדים מחיל האוויר - תרבות התחקיר.
זכיתי לשרת בחיל האוויר, אחד הכלים המשמעותיים שקבלתי הוא התחקיר. כבר לפני היציאה לטיסה, אתה יודע את מועד התחקיר, הצוות יורד מהמטוס, מוריד את הג'י סוט ויושב לתחקר. מתחיל עם עצמו, ממשיך במבנה ומשם לתחקיר יומי. כל יום מסתיים "בתחקיר יומי", בו יש זכות לכל אחד להגיד את דעתו, בלי קשר לוותק או למעמדו בטייסת. סבב, שומעים את כולם ובסוף "זכות המתחקר" - הבכיר שמסכם את התובנות ומנחה מה עושים הלאה.
אקו סיסטם של תחקור- זהו היתרון היחסי של חיל האוויר, שפור מתמיד ולמידה מכל אחד כי לכל טייס במבנה יש נקודת המבט שונה וחשובה על הטיסה, פתיחות לקבל כל דעה ועדיין - יש אחד שמסכם את התובנות, מגדיר מה עושים ומרגע זה הדרך ואין עוררין.
למרבה ההפתעה אין בתהליך הזה אגו, עובדה מפתיעה לאור העובדה שבחדר יושבים אנשי צוות אוויר הישגיים, שכל אחד בפני עצמו הוא בעל דעה, מצאתי שמה שמכבה את האגו היא ההבנה שהצלחת הצוות והטייסת יותר חשובים מהצלחת האינדיבידואל, ואם ניתן אנלוגיה מכדורגל, מה שחשוב זה שהקבוצה תנצח ולא שאני אבקיע עוד גול.
זה גם המודל הזה שאני מציע לארגונים שאני מלווה לאמץ - תרבות של תחקור ולמידה מכל אירוע או פרויקט. מודל עם עקרונות פשוטים:
- התחקיר הוא חלק מהפרויקט, כבר בתחילת הפרויקט יש לקבוע את מועד התחקיר, ואם מדובר בפרויקט ארוך יש לקיים תחקיר לכל שלב ושלב, אחרי כל אבן דרך.
- תחקיר נכון הוא תחקיר שמתמקד בעובדות, אין בתחקיר מקום ל"הרגשות", יש להתמקד במה היה ? מה היה התכנון ? מה בוצע ? מספרים, מה שהיה בפועל ולא מה שאנחנו חושבים שהיה.
- לכל אחד יש זכות דבור שווה בתחקיר, החל מהעובד הזוטר ועד למנהל הבכיר. מתחילים מהזוטרים כדי לאפשר להם להביע את דעתם האמיתית ולא שיצטרפו לדעת המנהלים, ועולים ברמת הבכירות הארגונית עד שיש אחד שמסכם את הדברים. מרגע זה התחקיר הופך להיות סט של פעולות לביצוע.
- סיכום איכותי של תחקיר הוא סכום שמגדיר במדויק את הפעולות ללמידה ושפור:
מה צריך לתקן ? מה הפעולה ? מי אחראי לבצע אותה ? מי השותפים שלו לביצוע ? עד מתי הפעולה צריכה להתבצע ? למי מדווחים על ביצוע ?
ולבסוף האלמנט החשוב מכל - דיווח סטטוס.
את התחקיר הבא יש לפתוח בתחקיר הקודם, כל אחד מהאחראים עומד מול הצוות ומדווח מה עשה ואיך התקדם במטלות מהתחקיר הקודם.
אמצו לארגון שלכם את העקרונות של ח"א וגם אתם תהפכו להיות חיל האוויר הטוב בעולם של הענף שלכם.

יעקב קובי חיון - מחבר את הרוח לעסקים
אני קובי חיון , מאמן אישי ועסקי, מרצה, יזם, ובעיקר אדם שמאמין באנשים. אני לא כאן כדי ללמד אותך רק לשווק, למכור או לתזמן פוסטים. אני כאן כדי להזכיר לך למה בכלל פתחת את העסק הזה. וללוות אותך בדרך להיות
