יש קסם מופלא בגישה שגורסת ש"העסק שלי זה אני", גישה המתאימה בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים, בהם המרכיב הדומיננטי היא האישיות של בעל העסק. זה נכון לא רק ל one man show, אלא גם לעסקים בהם הבעלים משמש גם כמנכ"ל, מוביל את הספינה, מקבל החלטות ומפעיל את העובדים. למה קסם ? קסם כי יש באמירה "העסק שלי הוא אני" הצהרה משמעותית שמטרתו העליונה של העסק היא להביא להתפתחות האישית של בעל העסק. הצהרה שיוצרת סוג של מטרת על גבוהה מאד שיושבת מעל ומזינה את העסק בדלק של העצמה והתפתחות אישית. בעל עסק שיציב את המשפט הזה בראש סדר העדיפות שלו, יבין שההצלחה הערכית היא המשמעותית ויכוון שכל פעולה שהוא עושה בעסק תזין אותו קודם כל ברמה הערכית ורק לאחר מכן ברמה הפיזית. כאשר אנחנו בונים עסק על שלד ערכי אנחנו מקבלים עסק יציב מאד, עסק שיודע להתאים את עצמו לסביבה המשתנה והכי חשוב מצמיח את הבעלים לאורך השני. חרב פיפיות מסוכנת: יחד עם זאת, המשפט והזהות בין בעל העסק ובין העסק היא זהות מסוכנת. זה מאד מעצים לצמוח כאשר העסק מצליח, הבעיה נוצרת כאשר יש משבר עסקי. במצב של משבר עסקי, הזהות יוצרת אצל בעל העסק תחושת כישלון אישי. המשפט "העסק נכשל" מתורגם מיידית ל"נכשלתי, אני לא מספיק טוב". בעל העסק לוקח את הכישלון העסקי אל המרחב האישי ושוקע מהר מאד בתחושה של חוסר מסוגלות להתרומם מחדש. ודווקא במצב של המשבר בו הוא צריך את מירב האנרגיות בעסק, הוא מגלה את עצמו מרוקן מדלק ומוטיבציה להצליח. התוצאה תהייה בדרך כלל התרסקות כוללת בשני המישורים גם האישי וגם העסקי, כדור שלג בלתי ניתן לעצירה. האהבה עיוורת אני פוגש הרבה בעלי עסקים שמאוהבים בעסק שלהם, קמים כל בוקר עם אהבה חדשה בלב, מלאי באנרגיות של עשייה, חדורי תשוקה להצלחה והשקעה בעסק. איזה יופי ❤ אליה וקוץ בה - האהבה עיוורת, כאשר אנחנו מאוהבים אנחנו לא רואים את הפגמים של בן או בת הזוג שלנו, וכך אותו בעל עסק שמאוהב בעסק שלו, לא מזהה את הדברים שנדרש לתקן בעסק, הוא אינו פתוח לשינויים, לא רואה את הפגמים ובהתאמה ממשיך את הזוגיות שלו עם העסק ברומן של תשוקה שלאט לאט מתפוגגת ובוקר אחד הוא מתעורר, מסתכל על העסק וקולט שהעסק שלו הזדקן ולא רלוונטי יותר במציאות שהשתנתה. זה מדהים להיות מאוהב בעסק שלך, אבל אחת לכמה זמן חשוב לצאת מהפוזיציה הזו ולבחון בעין אובייקטיבית את העסק. ברוב המקרים נצטרך פנס חיצוני בדמות איש מקצוע שיאיר לנו את הפגמים בעסק בפנס אובייקטיבי. להיות או לא להיות ? To be or not to be ? כמו כל דבר בחיים גם כאן חייבים למצוא את נקודת האיזון בין זהות מוחלטת של בעל העסק עם העסק, נקודת האיזון היא אותה נקודה בה החיבור הרגשי לעסק מניע את בעל העסק ויוצר בו את התשוקה להמשיך ולשגשג, מעצים אותו ומקדם אותו ברמה האישי, ובין הצורך לקבל החלטות "קרות" ולנהל את העסק מתוך הסתכלות נקייה מפילטרים על העסק, כולל הצורך במקרים רבים לקבל החלטות קשות. איך מגיעים לנקודת האיזון המופלאה זו ? הרבה ניסוי ותהייה, הרבה שאלות על מי אני ברמה האישית וכבעל עסק. זה מה שמופלא באימון אישי עסקי שמשלב את שני האלמנטים בחיים של בעל עסק. ללא ספק שתהליך אימון אישי עסקי כמו גם ליווי אחד על אחד למנהלים משמעותיים ביותר בהבנת המרכיב המנטאלי והשפעת האישיות של בעל העסק על העסק עצמו. הצלחת תהליך שכזה תלויה לא רק בתוצאות העסקיות אלא בעיקר וקודם כל בשלימות האישית שנוצרת אצל הבעלים. שלימות שהיא סוד ההצלחה והאיתנות העסקית לאורך זמן.