גלידה "גולדה" מוכרת למגזר הערבי יותר זול מאשר בשאר סניפי הרשת. זוכרים את האתר של "שופרסל" למגזר החרדי ? נראה שדור חוזר של אותו סיפור. ואני רואה בשני האירועים (אני בטוח יש עוד הרבה דוגמאות) שאלה הרבה יותר משמעותית: עד כמה מותר לחברה עסקית, לקבל החלטות עסקיות, כאשר הרבה פעמים היא לכאורה פוגעת במגזר זה או אחר. איפה הגבול בין מה שהיינו מצפים שחברה תקבל על עצמה (שוויון והוגנות) לבין העצמאות שיש לחברה עסקית פרטית לקבל החלטות לגבי מדיניות השיווק שלה (ולא רק שיווק). אני מאמין בכלכלה חופשית, לתת לכוחות השוק לקבוע את המהלכים ואת התוצאות העסקיות של החברות בהתאם להחלטות שלהם. איני רואה בעיה שחברה מסוימת תבחר אסטרטגיית חדירה לשוק שונה בין מגזרים, כולל מצבים שבהם המחירים יהיו שונים בין מגזר למגזר, או אזור גאוגרפי אחד למשנהו. לתפיסתי זכותה של כל חברה עסקית לפעול בהתאם לשקול הדעת הבלעדי שלה. בעיקר בחברות שהמוצר שלהן הוא לא מוצר צריכה בסיסי (לא יקרה כלום אם לא אוכל גלידה, קל וחומר "גולדה". החברה תעשה את השקולים שלה, והציבור יעשה את השיקולים שלו. יקר לך "גולדה" ? אל תקנה ! כועס על זה שהם מוכרים במגזר הערבי בזול ובשאר הרשת יותר יקר ? אל תקנה !. לכל אחד מהשחקנים יש את הזכות המלאה לשחק את המשחק כפי שהוא רוצה. אני אוהב מאד גלידה "גולדה", ויחד עם זאת יכול מאד שלא אקנה במחיר שלדעתי הוא מוגזם, למרות שכלכלית אני יכול להרשות את זה לעצמי. זה המשחק - כלכלה חופשית. האם החברה חייבת לי דין וחשבון על השיקולים העסקיים שלה ? כאן התשובה היא לא רבתי. זוהי חברה פרטית, בבעלות פרטית ולא חייבים לאף אחד שום דבר, בטוח שלא שיתוף בתהליכי קבלת ההחלטות בחברה ומדיניות התמחור שלה. בואו ניכנס לפרופורציות, העולם העסקי הוא לא עולם סוציאלי שבא להביא לחברה "צדק חברתי", זהו עולם שפועל על פי חוקים משלו, מטרת החברות היא להרוויח כסף, הצבור בשאיפתו ליצור סוג של קיבוץ עם שוויון בין כל החברים, שוכח שמה שמניע את החברות זה דברים אחרים. מנכ"ל "גולדה" קם כל בוקר עם משימה אחת "למקסם את הרווחים לבעלי המניות", זה המשפט הראשון שלומדים בקורס דירקטורים כאשר עוסקים בסוגייה מהי מטרתה של החברה. תרומה לקהילה וצדק חברתי הם ערכים חשובים מאד, הם יגיעו אחרי שהחברה תעמוד במטרת העל שלה. מה לעשות ? ככה זה בעסקים, ומי שלא חי את העולם בזה פשוט לא מבין את כללי המשחק.