אני חושב הרבה מאד בתקופה האחרונה על חוסר האותנטיות שברשת החברתית, על המסיכות שאנשים עוטים על פניהם ברשת, על הבריחה מהמראה שמשקפת את המציאות כפי שהיא, על הצבעים והפילטרים בהם אנשים צובעים לעצמם ובעיקר בדרך שבה הם מתארים לסביבה את החיים שלהם. הרצון להראות שהכל מושלם, הכול לפי הספר, שהחיים הם תותים, דבש וסילאן, והכול מתוך סוג של אסטרטגיה שיווקית שמטרתה ליצור לסביבה מתג שווא שאצל מאמנים אין עליות ומורדות - יש רק נסיעה במישור אל האושר. אבל המציאות חזקה יותר מהכול וטופחת לנו על הפנים, מזעזעת - It is all Fake ! מאמנים ומנטורים חווים קשיים, גם להם יש עליות ומורדות, ימים שבאסה להם, שלא בא להם, שביום ראשון בבוקר הם קמים עם רצון להמשיך את סוף השבוע. למה זה ככה ? כי גם מאמנים הם בני אדם, בדיוק כמו כולם. בני אדם מאד מודעים לעצמם, אבל עדיין בני אדם. ובני אדם הם לא מושלמים, הם טועים, נופלים, קמים, כועסים, מתבאסים - זה כל כך אנושי להתאכזב.... לא הכל דבש.... That's Life 😱 אז אל תצבעו לעצמכם ולחברים ברשת את העולם בצבעים לא לו, אל תטו מסיכות על הפנים. זה הזמן להחזיר את התחפושת של פורים לארון ולהיות מי שאתם, נטולי פילטרים, אמיתיים, אותנטיים. כי כל מנטור, כל מאמן - הוא קודם כל בן אדם, ובני אדם לא מושלמים. תפסיקו ליצור פיד מושלם, זה בסדר לגלות שלא הכול מושלם בממלכת ההעצמה שברשת.