פורים - שנות ה 70, מרדכי היהודי, התחפושת של הילדות שלי. היה לנו עוד קאובוי, זורו, ופאנקיסט. זהו. היינו מתחפשים יום לפני פורים, מתכנסים בבית הספר, כל אחד מביא איתו משלוח מנות של אוזן המן מקופל עם קרטון עטוף בצלופן אדום ובפנים במבה, וופל, סוכריה אדומה וכמובן אוזן המן מהמכולת של שמעון. והיום ? שלל של תחפושות, מדהימות, יפיפיות, מושקעות חבל על הזמן, מעבירות אותך כהרף עין לעולם אחר, ופורים בבית הספר ? יום אחד ? הצחקתם... יש יום שחור לבן, ויום פיג'מות (באמשכם הם שנה עם פיג'מות בזום) ויום אביזרים ויום זה ויום זה, אהה ויום אחד זה התחפושת האמיתית. שבוע שלם של פורים. שבוע שלם של תחפושת, להיות מי שאני רוצה להיות. תחפושת... לשים עליך משהו אחר, כיסוי שהופך אותך למשהו אחר, חיצוני, מכסה את האותנטיות של האדם ומציג כלפי חוץ את מה או מי שהיית רוצה להיות אבל אתה לא... שבוע ? הלוואי ! יש אנשים שלובשים כל השנה תחפושת, עוטים על עצמם פייק של תדמית, רוצים ליצור מראה שהוא לא הם כדי להרשים את הסביבה החיצונית. שיחשבו שהם מה שהם לא. אז מה המהות של חג הפורים ? בעיניי זה חג האותנטיות. שהרי הוא יכול לחיות את האותנטיות שלך, רק כאשר אתה מתחפש ובורח ממנה. זה קטע טריקי כזה - כדי להבין מה אתה באמת, אתה צריך להיות מה שאתה לא באמת, ואז אתה משקף לעצמך מה אתה באמת צריך להיות (תתעמקו בפשטות הזה, הוא לא פשוט להבנה אבל משנה עולם, תודה לרב עמית אלוני על המשפט). בפורים אנחנו שמים עלינו מסיכה ועוטים תחפושת שהיא ההפוכה למה שאנחנו באמת, היא ההפך המוחלט מהאותנטיות שלנו, היא פייק לחלוטין. התחפושת ממחישה לנו את המרחק בין מי שאנחנו לבין מי שההוויה שלנו, בין הפייק לבין האמת שלנו. ואז יום אחרי פורים, זה הזמן להסיר את התחפושת ולהיות מי שאנחנו באמת. התחפשו בפורים כדי להבין מה האותנטיות שלכם ! בעולם של פייק ואנשים שמתחפשים כל השנה, תהיו אמיתיים, תהיו מי שאתם, בלי תחפושת. צריך אומץ כדי להסתובב בעולם בלי תחפושת, זה לא פשוט, אני יודע. יחד עם זאת, אין מחליף לחוויה של להיות מי שאני שבאמת. ומי שמתחבר למי שאני באמת - זכיתי, ואותם שלא מתחברים לזה - כנראה שלא צריכים להיות חלק מהמסע שלי בעולם הזה.