מדענים טוענים שנמצאו סימני חיים על הכוכב נוגה. התרגשות גדולה ! אנחנו לא לבד ביקום ! אוקי... ואני לוקח מהספור תובנה אחרת לחיים, "לעולם אל תניח הנחות מקדימות". מאז ומעולם היה המין האנושי סקרן למצוא חיים מחוץ לכדור הארץ, מבקש לדעת שאנחנו לא לבד, הנחת היסוד הייתה שחיים יכולים להיווצר רק בתנאים של כדור הארץ, ומכיוון ולא מצאו כוכבי לכת עם התנאים האלה, הניחו שאין חיים מחוץ לכדור הארץ, הנחת היסוד קבעה את המחשבה, צמצמה את האפשרויות ושללה את האפשרות שהתפתחו חיים במקומות אחרים. והנה - נוגה הוא כוכב שלפי הנחת היסוד הזו, לא ייתכן שהתפתחו בו חיים ! אופס ! מגדל הנחת היסוד התמוטט, שהרי מספיק מקרה אחד שסותר את הנחת היסוד ואנחנו לא יכולים להסתמך עליה, ואז נפתחות אפשרויות רבות, ופתאום, כל כוכב הוא פוטנציאל לחיים. מבחינתי זוהי תובנה מטלטלת, לא שאני מתרגש מהעובדה שיש איזו בקטריה בנוגה, אלא מהרעיון שכאשר אנחנו מניחים הנחות יסוד אנחנו מצמצמים את מרחב האפשרויות, מגבילים את עצמנו כבר בהתחלה למרחב קטן, לא מאפשרים לעצמנו לבחון את כל האופציות, פוסלים מראש את מה שלא נראה לנו. ורק אם נרשה לעצמנו להגיע ללא הנחות יסוד, לשים סימני שאלה על כל דבר ודבר, בלי לפסול מראש אופציות "לא הגיוניות", רק אז ייפתח בפנינו מרחב כל האפשרויות האינסופי, אומרים - Never say NEVER, ואני מוסיף - ולעולם אל תגיד לעולם, המציאות שלי היא לא בהכרח המציאות של כולם. הקורונה למדה אותנו עד כמה דברים משתנים, תקופה מטלטלת שהביאה לאנושות שינוי מטורף, הפכה כל מה שהאמנו בו, שנתה גישות ומחשבות, אפשר להניח הנחת יסוד שזה גל שיעבור, וכל מה שצריך זה לחכות שהגל יחלוף, ואפשר להניח שהיא כאן וזו המציאות החדשה לתמיד, ולרכב על הגל אל הההצלחה החדשה, הכול מתחיל בהנחת היסוד שממנה תצאו לדרך, בעד כמה אני מוכן לערער את היציבות שלי, עד כמה אני מוכן להינות מתהליך השינוי, להתרגש אל מול הערפל והבלתי נודע, להפסיק להניח ש"קורונה זה רע", לחפש בכל דבר את הטוב, לקלף את הקליפות. להאמין שההצלחה נמצאת בכל מקום, גם אם לתפיסתי אין בו אפשרות לחיים, גם אם הוא לא דומה לכדור הארץ בו אני חי, גם אם התנאים מראים בלתי אפשריים להצלחה, לעולם שימו סימני שאלה חדשים !