מע"מ בגין עסקאות באינטרנט

כיום בעקבות התקדמות הטכנולוגיה, והאינטרנט בפרט יש לנו אפשרות לקיים עסקאות גם עם מי שנמצא מעבר לים בחו"ל.

רשויות המס בישראל שותפים להבנה כי האינטרנט הוא מקום מסחר רחב, במילים אחרות - מקום לא רע לתשלומי מסים.

העסקאות באינטרנט לרוב הן במתן שירותים כמו שיווק, בניית אתרים, או אפילו מכירת נכסים לא מוחשיים כמו למשל קבצי מוזיקה וכו.

ומכאן כל נותן שרות צריך לשאול את עצמו האם בגין מתן שרות ו/או מכירת מוצר לא מוחשי  - חייב לשלם מע"מ?

במידה ומתן השרות או המכירה נעשים ע"י  "עוסק" המנהל פעילות עסקית אמיתית הריי שהם יוגדרו כ"עסקה".

מיקום ביצוע העסקה לפי חוק מע"מ היא בהתאם למקום העיסוק של נותן השרות, או תושבות המוכר כשמדובר במכירת נכס לא מוחשי.

מכאן שמתן שרותי שיווק באמצעות האינטרנט ע"י עוסק שמקום עסקו בישראל , או מכירת נכס לא מוחשי ע"י תושב ישראל הן עסקאות חייבות במע"מ. באופן עקרוני, שכן יש לבחון שוב את פרטי העסקה ולבדוק האם העסקה עונה על תנאים מסוימים המקנים לה הקלת מס. (עסקה חייבת בשיעור אפס).

למשל האם מקבל השרות הוא "תושב חוץ"? , האם מתן השרות בפועל נוסף לתושב החוץ הוא גם לתושב ישראל?, האם מתן השרות הוא על נכס המצוי בישראל?

הקלת המס, נועדה לעודד ייצוא שירותים מישראל. לפיכך נשללה ההקלה מקום שבו נחזים שירותים להיראות כניתנים לתושב חוץ, בעוד בפועל, שירותים אלה ניתנים לתושבי ישראל.

לסיכום- במידה ואכן מקבל השרות הוא תושב חוץ העסקה תהיה פטורה מתשלום מע"מ בישראל.

וזאת בתנאי:

1. שנושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל נוסף על תושב החוץ , גם לתושב ישראל.

2. השרות לא ניתן לגבי נכס הנמצא בישראל.

הקלת המס ניתנת גם על עסקת מכירת נכס לא מוחשי לתושב חוץ, וזאת בתנאי:

1.     נמכר נכס לא מוחשי.

2.     המכירה היא לתושב חוץ.

אף שיש קושי לפקח ולאמת את זהות רוכשי המוצר הלא מוחשי, מוטלת על העוסק לוודא שהרוכשים הם יחידים העומדים בהגדרת "תושב חוץ" וזאת לצרכי מע"מ.

לאור האמור לעיל, טוב יעשו העוסקים בתחום הסחר הבין-לאומי, באמצעות האינטרנט, אם יפנו למבינים בתחום לשם קבלת ייעוץ בסוגיית תשלום המע"מ.

אין הנ"ל מהווה יעוץ מקצועי, ואינם באים במקום הוראות החוק.