לעיתים עסקים נאלצים להתמודד עם המחאות חוזרות או עם עסקאות שבוצעו, אך תמורתן לא נפרעה.

"חוב רע" הינו חוב  שהסיכויים לגבותו קלושים מאוד והשלכותיו מבחינת מס הכנסה ומס ערך מוסף הם כלהלן:

מבחינת מס הכנסה בעקבות העסקה, הוצאה חשבונית ונכללה בספרי החשבונות כהכנסה, ואף על פי כן העסקה טרם נפרעה.

מבחינת מס ערך מוסף בגין העסקה הוצאה חשבונית מס כדין, ומס העסקאות הועבר למס ערך מוסף.

במאמר זה אנסה לסקור את סוגיית החובות האבודים, ויש לבחון בכל מקרה לגופו ומומלץ לקבל חוות דעת מקצועית.

סעיף 17 רישא לפקודת מס הכנסה מייתרת "הוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסותו בשנת המס ולשם כך בלבד.."

סעיף קטן (4) לאותו סעיף מציין  " חובות רעים  שנתהוו בעסק או במשלח יד והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שהחובות נעשו רעים בשנת המס.."

מכאן בכדיי לזכות להכרה בחוב רע, עלינו לקיים מספר דרישות:

א.      החוב הוא "חוב רע" כלומר, מקורו בהכנסה עסקית שנרשמה בספרים על בסיס מצטבר, ולאחר רישומו מסתבר שהחייב אינו עומד בתשלום החוב.

ב.      החוב התהווה בעסק כלומר, החוב נוצר במהלך הפעילות העסקית השוטפת.

ג.        פקיד השומה הניח את דעתו בדבר החוב כלומר, פקיד השומה השתכנע במידת נכונותו של החוב, וכי נעשו מטעם העסק ניסיונות אמיתיים לגבות את החוב, או כי הוצאות גביית החוב עולים באופן מהותי על התמורה הצפויה, וספק כי העסק יצליח לגבותה.

ד.      החוב הפך לרע בשנת המס כלומר, חוב שאינו נפרע במועדו אין בו כדי "להכריז"  כי מדובר בחוב אבוד. רוצה לומר, המועד הקובע לעניין התרת חוב אבוד הוא יום סוף שנת המס, ועד לסופה על העסק  לבצע פעולות שיהיו אובייקטיביות ומשכנעות המעידות על הפיכת החוב לאבוד.

מבחינת מס ערך מוסף, ולפי סעיף 49 לחוק, עלינו לעמוד בשתי דרישות:

א.      הוצאה חשבונית כלומר, הוצאה חשבונית מס (לא חשבונית עסקה).

ב.      יש לעמוד בתנאי הפרוצדורה של ניהול הספרים בדבר ביטול /תיקון חשבונית המס לפי הוראות ניהול פנקסים.

ברור מאליו כי במידה ונדרש חוב כחוב אבוד, וזה יפרע בעתיד יש להתייחס לפרעון זה כהכנסה לכל דבר ועניין, ויש לדווח עליו לרשויות המס במועד פרעונו.