אתמול צפיתי בסרט קומדיה רומנטית. שגם באמת היה מצחיק וקצת מרגש. כמו בכל קומדיה רומנטית, הגיבורים הסתובבו בכל מיני מעגלים בנסיון שלהם למצוא אהבה וזוגיות, הגיבור כמעט התחתן עם בחורה שלא התאימה לו, היתה צעירה ממנו בשנים רבות, וגם הההכרות ביניהם היתה מבוססת על שקר שהוא סיפר לה, ומאותו רגע הלך והסתבך בנסיון להסתיר אותו. עד שבדקות האחרונות של הסרט גילה הגיבור את אהובתו, שכמובן היתה לידו כל הזמן והוא לא הבין שהיא האחת שלו, הם גילו מחדש האחד את השניה והאחת את השני, וכמובן הסוף הידוע מראש – הם התחתנו. ולמה אני מספרת על זה? כי בד"כ כשאנחנו רוצים משהו, אנחנו מסתבכים ומתבלבלים, בנסיונות למצוא את הפתרונות והתשובות בכל מיני מקומות שרק הולכים ומרחיקים אותנו מהאמת – וזה, כשהתשובה בד"כ נמצאת מאד קרוב אלינו, לפעמים ממש מתחת לאף, מולנו או אפילו בתוכנו. כשאנחנו מחפשים את הפתרון רחוק מאיתנו, אנחנו יוצרים הרבה רעש וגלים שמפריעים לנו להיות בשקט שמאפשר לראות את האמת הפשוטה – הכל נמצא קרוב אלינו, בהישג ידינו. ושוב, כן, אולי אפילו בתוכינו. נכון, לפעמים אנחנו צריכים לעשות את כל הדרך והסיבובים האלה, רק כדי למצוא את מה שכבר כל כך קרוב אלינו, אבל לפעמים, אפשר גם לעצור רגע לפני שעושים עוד סיבוב חיפוש, להיות בשקט ולמצוא את זה קרוב אלינו.