אם אתם הורים לילדים, הגיע הזמן שתשאלו את עצמכם כמה שאלות קשות: 1. האם התעניינתי לאחרונה במה שעושה ילדי בחדרו כשהוא גולש ברשת 2. האם בדקתי לאן הוא גולש? 3. האם שוחחנו לאחרונה על סכנות ברשת? הגיע הזמן שאנחנו ההורים ניקח אחריות על חיי ילדינו, נסרב להשלים עם העולם הרע שמקיף אותם וניתן להם את ההגנה שהם כל כך זקוקים לה. הגנה אופטימית, מתחשבת, חכמה, אופטימית וכאן בדיוק המקום להזהיר מפני ההגנות ההיסטריות, השליליות שחוסמות כל אפשרות ללמידה והשתלבות, הגנה של כלוב זהב או פעמון זכוכית. הגנות אלה יזיקו יותר מאשר יועילו כי הן יחסמו את אחד הכלים החשובים ביותר המגנים על הילד – התקשורת, היכולת של הילד שלנו לבוא ולספר את אשר על ליבו. ההגנה האופטימית היא זו הדוחפת אותנו להיכנס לעולמו של הילד, להציע לו חברות בפייסבוק רק בתור מאזין פאסיבי, היא זו המעוררת שיחה על נושאים שונים, כמה דקות בכל יום ובכך לשמור על ערוץ תקשורת פתוח, וחושים דרוכים לחוש את מה שפיו לא מספר אבל גופו כן, היא זו המעודדת אותנו לוודא שהילד מודע לסכנות ומתגונן מפניהן. האם הייתם מאפשרים לילדכם לצאת לבד לגן שעשועים שמשוטטים בו טיפוסים מפוקפקים, סוטים ומסוממים? בחיים לא! אז למה באינטרנט כן?