הרמתם דגל אדום??
"לא האמנתי" הוא אומר
"לא האמנתי שזה יעבוד"
חודשים של מאבק עיקש על צחצוח השיניים נפתרו בשלושה ימים שבהם פשוט לא דיברנו על הצחצוח. פתאום הקטנצ'יק הזה מגיע לבד להזכיר לי שצריך לצחצח!
"זה מאוד פשוט" אני מסבירה-
"כשאתה מוותר על מאבק הכוח,
כשאתה מחליט לפעול מתוך אג'נדה וחזון
כשאתה לא פועל מתוך תחושת מלחמה מול הילד,
קורים קסמים"
ובעצם, זה בכלל לא קסם...
כי כשאין מלחמה, מצד אחד
ויש המון עידוד על שיתוף פעולה
ילדים יודעים לעשות את המתמטיקה הפשוטה:
"אם לא עובד בכוח יותר
ואם אני מקבל חיזוקים על שיתוף הפעולה
ברור לי שעדיף לשתף פעולה!"
ככה, כזה פשוט!
אז אצלכם בבית,
אם אתם מרגישים שאתם במלחמה על כל שטות
שכל דבר נהיה עקרוני, למרות שהוא ממש לא עקרוני
שכל פעולה מצריכה הרמת קול או שימוש בכוח
תעשו לעצמכם טובה
ותעשו חושבים לגבי מה באמת חשוב לכם
ועל מה אתם מפסיקים להכריז מלחמה בכל יום מחדש.
כי אנחנו עצים
ועץ יודע שהוא עץ
עץ יודע מה תפקידו בחיים.
הוא לא מבולבל
והוא גם לא מתיש את עצמו בלעשות את מה שהוא לא יכול
והוא לא במלחמה
אז למה אנחנו כן?
ההורות מביאה איתה חוויות קיצוניות: אהבה ללא גבולות ורגעי אושר אדירים, מחד ומאידך, אתגרים לא פשוטים... מי כמונו יודע... אנחנו נולדים לתפקיד כשנולד הילד הראשון אך מהר מאוד מגלים שהפנטזיה על תהליך גידול