גם אצלכם בבית הם חייבים לבחור הכל? להחליט על הכל?

מה הם יאכלו, מה ילבשו לגן, אילו נעליים יבחרו, באיזו כוס ישתו, באיזה כיסא הם ישבו סביב השולחן, מתי יסיימו לשחק ומתי אסיים את הסטטוס הזה???
נראה לי שהבנתם...

יש ילדים עם צורך מאוד חזק בשליטה. מוכר?
ותתפלאו לדעת! בדרך כלל הם הילדים שחווים מעט מאוד שליטה בחייהם! ובגלל שכך הם חווים את העולם, הם למעשה "מבינים" שהם חייבים להחליט על מנת לעשות לעצמם סדר בחיים. 

ולמה זה כך? לפעמים זה בגלל שבאמת יש להם צורך מאוד חזק בשליטה. אבל לרוב זה בגלל שהם חווים מההורים שלהם תחושה של בלבול ולכן הם צריכים לקחת את המושכות לידיים שלהם. הם מרגישים שההורה שלהם לא באמת יודע מה להחליט ולכן מקבלים על עצמם את התפקיד של ההורה.

אבל תבינו, השליטה הזו... הם לא באמת רוצים כל כך הרבה ממנה. זה מבלבל גם אותם. גם כי הם נעשים עסוקים בזה כל הזמן. ובעיקר כי הם לא באמת יודעים מה טוב ומה נכון עבורם בכל רגע ורגע. הם עדיין ילדים!

אז מה עושים?
עושים רשימה של כל הנושאים שבהם אתם נתקלים איתם בקונפליקטים. ואחר כך מחליטים עם עצמכם על מה אתם מוותרים על השליטה שם ונותנים להם להחליט, במסגרת הגבולות שאתם תציבו!
אחד יוותר על מה הבת שלו תלבש לגן, מבין שלושה אפשרויות או מבין מדף אחד בארון. אחד יוותר על מה הבן ינעל מבין הנעליים המתאימות לעונה. אחד יוותר על מה תאכלו לארוחת הערב, מבין מספר האפשרויות שיש ביכולת שלכם לתת.

אחר כך מסתכלים ברשימה ומחליטים על הנושאים שבהם אין יכולת בחירה בכלל. וגם שם עומדים על כך.

לבסוף, מכניסים את הנושאים שעליהם יכול להיות משא ומתן- דיבור! ואז לעתים ההורה מחליט, לעתים הילד מחליט ולעתים ההחלטה היא משותפת!

ואחרי כל הרשימות, המצעים וההבטחות לעתיד ורוד יותר, מבצעים!

ומה עושים מחר?
יום כיף בבית?
פיקניק בפארק?
טיול?

או אולי הילדים בוחרים?
בחירה שלכם ;-ׂׂ)