שפיות

מתוך המיגרנה הזו ששולטת בי ביד רמה בימים האחרונים, מוקפת בחמסין המהבילי הזה, שמבשר באופן חד משמעי שהקיץ נוכח ותקופת המעבר שעינגה אותנו עד כה, תמה ונמוגה.

מתוך כל אלה, מנסה לשמור על שפיות.

כותבת את עצמי לדעת.

את הפחדים והדאגות, את הכעסים והחששות, כותבת הכל מבלי מעצורים.

רק אני, העט והדף הלבן.

הדף שמכיל אותי, את כולי, שמקבל בשתיקה רמה את כל שיגיונותי, שעוזר לי לשחרר את כל הלחצים כולם...

מבחינתי כתיבה היא סוג של מדיטציה, סוג של התכנסות, בתוך עצמי, הכרה וידיעה עצמית, מאפשרת לי לדעת אותי הכי טוב שאפשר, באופן הכי אינטימי שיש.

זוהי דרכי לגעת בנימי נפשי, ללטף את עצבי הדואבים, להרגיע את מערכות הגוף.

לגלוש עמוק פנימה, לאפשר לכל הוירוסים לצאת החוצה, ולרפא את גופי, לנקות אותו, לזכך אותו ולגעת במקום האמיתי, במקור, בליבה.

כל הלחצים כולם התרכזו אצלי בכאב ראש מרוכז ועצבני באיזור הסינוסים. כאב מהסוג שמשחרר הבלחות ונותן אותותיו באופן ברור ונוכחותי לכל עבר.

מוצאת את עצמי שיכורה מרוב כאב, תלושה מהמציאות, כמרחפת על איזה ענן ששט לו בשמי היקום באיטיות.

אין טעם להתנגד לזה, רק לצלוח פנימה אל תוך הכאב, כמו במערבולת לשקוע לעין הסערה, לחיות את הכאב, לחבוק אותו ואט אט לתת לזה להתמוסס, להתפוגג, להישכח.

הכתיבה עושה לי את זה ובענק, מחליקה קמטים, מיישרת עמוקים, עוטפת אותי ברכות...

Killing me softly...כמו בן זוג אוהב, מקיפה אותי באדווה של שמחה, רכות ואהבה, חובקת אותי בתקווה ובאופטימיות,

מאפשרת לי לחלום, ולמצוא דרכים להגשים את החלום.

מומלץ בחום !!!

תנו בחיוך (-:

באהבה,
אוסי שיין, שילובים
העצמה אישית באמצעות כתיבה...ועוד
[email protected]
www.ima-adama.co.il/home/Shiluvim