כוחה של מחשבה
כוחה של מחשבה
אני באמזונס. שטה בסירת קנו, כזו עם משוטים, בלי מנוע, משהו קמאי. מרחב עצום, נהר רוגע ורחב. הגדות של החוף רחוקות, עצים ירוקי עד מקיפים אותי מכל עבר.
אני חיה. אני נושמת. אני קיימת.
אמנם רחוקה מהבית אבל חיה כמו שמעולם לא חייתי.
בתוך הטבע הזה, הפראי מרגישה כל כך...
את פעימות הלב וזרימת הדם בעורקים, את השרירים שהולכים ונרפים, את החתך באצבעי מהסכין איתי חתכתי סלט אתמול לארוחת הערב.
מרגישה את הבריזה באוויר שמבדרת את שערי, נושבת בין הגוונים שמרצדים בשלל צבעים.
מרגישה אם הקיום בכל חלקי גופי, את האהבה והשלווה עוטפות אותי אט אט.
משתרעת לאחור, ראשי מונח על הצ'ימידן, נותנת אמון בטבע, בדרך ובמדריך והשייט של הסירה. נותנת לעצמי לשקוע, עיני נעצמות ומתמסרות לשלווה ואני חולמת.
בחלומי אני בביתי, קירות מוכרים, תמונות ידועות מראש, סדר וארגון מופתי.
ריח של ניקיון, בישול ואפייה עולים באפי (זה לא ממני אלא מהשכנה למטה), הכל לכאורה כל כך בסדר. ובתוך הסדר הזה הכאוס הזה זה אני.
הולכת לאיבוד בתוכי. במעגל הזה של החיים, של השגרה, של הידוע מראש, של המוכר, של השקט והלבד.
הקירות כמו לוחצים עלי, סוגרים אותי בתוך עצמי, בביתי אני.
עיני נפקחות לאיטן, רק בשביל לראות את הנהר הגדול והמוכר, כמו נהר החיים, זורם לאט אבל בטוח, יודע את הדרך בעיניים עצומות, מכירים את השבילים, את העיקולים, כל כך שלוו ונינוח. תחושה של בית.
דווקא בזר ובלא מוכר מוצאת את הבית, את טעם החופש ואת תחושת הוודאות.
בהרפתקה שסופה אינו ידוע מראש, המרגשת אותי עד כלות, מרטיטה ומפחידה את נשמתי, ויחד עם זאת מבעירה אש בעצמותי, נושפת קסם בנשמתי.
חלום ליל קיץ.
כשהקראתי את הסיפור לשניים מחברי הם אמרו לי שממש יכלו לחוש את איוושת המים, וריח הנהר ולראות את המראות.
זהו תרגיל פשוט בדימיון מודרך, זוהי כוחה של מחשבה.
רוצים להיות שם? – פשוט דמיינו את זה!!!
בהצלחה!!!
באהבה,
אוסי שיין, שילובים
העצמה אישית באמצעות כתיבה ועוד...
[email protected]
"אם אתה יכול לחלום את זה, אתה יכול לעשות את זה"/ וולט דיסני ברוכים הבאים ונעים להכיר. שמי אוסי שיין ואני עוזרת לאנשים לחייך יותר. בימים שהלב מבקש נחמה להריח ניחוח ביתי ומוכר לקחת נשימה עמוקה ו