שוב נאוה עשתה לי את התרגיל הזה! סיפרה יסמין – כולה סוערת, פניה כעוסות ומאוכזבות כאחד, ומבלי לנשום, המשיכה לספר.

לפני שבועיים נאוה התקשרה אלי וביקשה שנפגש, היא היתה מבואסת מאוד על ענייני עבודה, על עמית בעלה ומה לא. אמרתי לה שיש לי פגישה שנקבעה מראש, אבל בגלל שאני שומעת שהיא במצוקה – אבטל אותה ואגיע אליה. וכך באמת היה, עזבתי הכל, הלכתי לפגוש אותה והצלחתי אפילו לגרום לה לחייך ולצאת במצב יותר טוב אח"כ.

כהרגלך, אמרתי ליסמין בחיוך, הצלחת לתת "סיוע אמבולטורי", חברי, מעודד ומחזק.

אז זהו – ש"חברי" זאת מילת המפתח כאן!, המשיכה יסמין בתנופת הסערה שלה, כי אין כאן שום הדדיות בחברות הזאת.... לפני כמה ימים, נתפס לי הצוואר בצורה קשה, בקושי הצלחתי להזיז אותו. אז התקשרתי לנאווה שמטפלת בשיאצו ודיקור, לבקש ממנה לקבל אותי לטיפול דחוף, וכל מה שהיה לה לומר לי זה "וואוו יסמין אני מה זה מלאה היום במטופלים שאני לא יכולה להזיז, אז אולי תוכלי לבוא מחר בערב"?

הייתי ממש בשוק ממנה! אני, דחיתי פגישת עבודה, כדי לשמוע את הקיטורים שלה, הקשבתי ועודדתי אותה, וכשלי היתה בעיה - היא לא יכלה לפנות זמן בשבילי!

שיקפתי בעדינות ובזהירות – לפי מה שאני שומעת, היא כן רצתה לפנות זמן בשבילך, רק פשוט למחרת ולא באותו יום, לא כך?

כן, אמרה יסמין במפגיע, בדיוק – למחרת ולא באותו יום כשאני במצוקה של כאב!!!

שאלתי – יסמין, מה הפרשנות שלך אומרת, כשמישהי מתקשרת אלייך באופן שאת מזהה כמצוקה?

מה זאת אומרת, ענתה יסמין מבלי לחשוב פעמיים, אני מייד מתנהגת כחברה טובה, ומייד מתגייסת לעזרתה. ב-ד-י-ו-ק כמו שעשיתי עם נאווה.

אמרתי – האם אני שומעת נכון, שאת בעצם כורכת את המשפט "מתנהגת כחברה טובה" עם "התגייסות לעזרה"? כשאת שומעת מצוקה של חברה, את מייד נכנסת למצב של "אמבולנס-יסמין", שמה את ה"צ'קלאקה" על עצמך ורצה לסייע, גם במחיר של להזיז פגישת עבודה במקרה הזה.

בדיוק! אמרה יסמין בטון מנצח, בשבילי להיות חברה טובה זה להקשיב, לתמוך, לעזור כשצריך, לתת עדיפות לחברה כשיש מצוקה....וזה מה שעשיתי – דחיתי את הפגישה לטובת נאווה, מה שהיא לא עשתה במצב הפוך...

תגידי, האם את יכולה לחשוב על אפשרות אחרת שיכולת להציע לנאווה, שתשמור מצד אחד על הערך הכל כך חזק אצלך של חברות=התגייסות לעזרה, אבל לא בהכרח על חשבונך או על חשבון העבודה?

יסמין שתקה. נשמה סוף סוף. הסיטה את מבטה הצידה, וכעבור כמה שניות אמרה "אולי יכולתי להציע לה שקודם נדבר טלפונית קצת, שתשחרר קצת קיטור, ולהפגש ביום למחרת, וככה לא הייתי מפסידה את הפגישה שלי".

ואיך נאווה היתה מגיבה לכך לדעתך?

מממ....אני חושבת שזה היה יכול לעבוד.... כי בסופו של דבר כן הייתי מקשיבה לה קצת, וכן הייתי נפגשת איתה, רק באמת לא על חשבוני. את יודעת? אני עושה את זה די הרבה, מתגייסת לאחרים על חשבון דברים שלי. אולי באמת אני לא צריכה למהר לרוץ.... לקחת את הזמן לרגע ולחשוב אם אפשר לשלב או משהו כזה...

ואם תכנסי לרגע לנעליה של נאווה, איך היא רואה מצבים כאלה של "חברה במצוקה"?

היא באמת פחות רצה במיידי..... היא עושה דברים בקצב שמותאם לה....

אז אולי, שיערתי ליסמין, זה אומר שהיא כן מקיימת את ערך החברות, רק בסגנון שונה?

האמת שכן, הודתה יסמין, כי זה לא שנאווה לא רצתה לקבל אותי בכלל, היא פשוט לא עשתה את זה באופן "אמבולטורי" כמו שאת קראת לזה - לא כמוני.

אז כמו שאני שומעת את זה, אמרתי ליסמין, יש לך אפשרות לבחור בין להמשיך להיות איך שאת, "אמבולטורית", בידיעה שאת משלמת על כך מחירים, כמו הציפיות שלך בקשר לאחרים שלא בטוח שינהגו כך כלפייך במצבים דומים,

או

להחליט לעשות דברים קצת אחרת....באופן שמותאם ושומר גם על הצרכים והרצונות שלך באותו רגע.

נכון אמרה יסמין. אני באמת צריכה לחשוב ולהחליט מה אני בוחרת לעשות בפעמים הבאות.

מאחלת לכולכם.ן סופ"ש וימים טובים של בחירות מותאמות.