ענת (שם בדוי) הגיעה אלי בוכייה, עם כאב גדול, היא מספרת לי שבחודשים האחרונים מערכת היחסים שלה עם בעלה ממש קשים לה, אין ביניהם דיבורים, רק צעקות, כל אחד עסוק בחיים שלו, וכשהם כבר נפגשים, הם מחפשים ל"עקוץ" אחד את השני בלי סוף, ממש לא טוב לה, היא לא מפסיקה לבכות. היה בה המון כאב, הרגשה שעולמה חרב עליה, בעלה מזה 35 שנים, באופן כללי, היחסים לא היו טובים, היא חשבה בעבר להתגרש.ומסיבה מסוימת החליטה לרדת מזה, הרגשות שעלו: דחייה, נטישה, עלבון, בדידות ועוינות. בשיחות זיהינו את הנקודות שחשוב לחזק אצלה, מתברר שהערך העצמי שלה, בעקבות תהפוכות שהיו בחייה בשנים האחרונות גרמו לה להרגיש עצמה חסרת ערך.הרבה שיפוטים הן כלפי עצמה והן כלפי סביבתה. העצמנו את החזקות שלה, היא הבינה כמה זה חשוב לתת מקום לעצמה ולבעלה, היא התחילה להתעניין בבעלה, לחשוב לפני שהגיבה – מודעות – היא מצאה עצמה נותנת יותר חיבוקים וגינוני אהבה תוך כדי, הצבת גבולות, היא התחילה להתמקד בערכים שחשובים לה, להיות יותר אסרטיבית, לפתח הקשבה ואמפתיה לסביבתה. כבר אחרי המפגש השני הייתה הטבה במצבה, היא הפסיקה לבכות, ממפגש למפגש הרגשתה רק הלכה התעצמה והתחזקה בתוך בעצמה. ענת הצליחה להפוך את הכאב והכעס שהיו היחסים שלה עם בעלה לאהבה וקבלה, ב-5 מפגשים בלבד. היא השיגה את המטרות, מערכת היחסים רגועה, של הערכה הדדית, שיתוף פעולה, מודעות לעצמה ולצרכים שלה. "צריך רק צד אחד כדי לקיים מערכת יחסים מאושרת" ביירון