טיפת תכלת

טיפת תכלת, מונחת על מצע צמר גפן , בתוך קופסת במבוק קטנה, מרובעת, קשורה בסרט רפיה טבעי.

מתנת גיוס.

טיפת תכלת, שהיא קמע, רגע לפני שאתה הופך למבוגר, יוצא לחיים. מתנה שאני נותנת לך עכשיו, בזמן הביניים הזה של סוף הילדות.

לקחתי את אהבתי העמוקה, את הדאגה ואת הידע שצברתי במשך השנים.

הוספתי להם את היכולת שלי להתביית על מטרה ולהתמיד ולעשות עד שתושג.

צרפתי גם ערכת ערכים לשעת חרום – אמונה, אופטימיות, נאמנות ופתיחות וגם קצת שלווה ואיזון.

עטפתי הכול ברשת צפופה שארגתי מקורים דקיקים וחזקים, אותם טוויתי במשך השנים. רשת ביטחון שתוכל לפרוס תחתיך אם תרגיש שאתה בסכנה. מכול אלה יצרתי חומר חדש מזוקק ומזוכך, מעוצב כטיפת תכלת זוהרת, מוארת.

תוכל לענוד את הטיפה כתכשיט.

תוכל לשאת אותה איתך, או לטמון אותה במקום ניסתר ידוע רק לך.

בכל פעם שתרצה תוכל לזמן אליך משהו מטיפת התכלת שלך.

לפעמים רכיבי הטיפה ישתלבו במי שאתה ובמה שאתה צריך ויאפשרו לך לכבוש הרים או לבבות.

לפעמים יציקו ויפריעו לך ואז תבחר להניח אותה.

רגע לפני שאתה יוצא לחיים, רגע לפני שאתה עף, קח איתך טיפה של אפשרויות, שהיא טיפת קשר בשבילי.

קור עדין שמחבר בינינו תמיד.

חומר חדש, מופלא וגמיש שמגלם את מה שאנחנו אחד בשביל השנייה, אחת בשביל השני, אם ובנה, משפחה.

נכתב במסגרת סדנת כתיבה של ציקי רדיאנו