בין להרגיש ללחשוב או מה זה "טרילותרפיה"?

הגעתי לקורס הטרילותרפיה בעקבות כתבה בעיתון "מנטה". לא ידעתי לקראת מה אני הולכת, "פשוט" הגדשתי שזה נכון.

ניסים אמון, מורה למדיטציה ולהתפתחות רוחנית, זן מאסטר בעל הסמכה מיפן, הוא מפתח הטרילותרפיה, שיטה המחברת בין חוכמת המזרח, בין תורת ההתעוררות וההארה של הזן לכלים הטיפוליים של פסיכולוגיה המערבית. לא מובן? גם אני לא בדיוק הבנתי. גם לא ממש הצלחתי לבטא את השם טרילו...מה?

לא התאכזבתי.

מה גיליתי? קיבלתי ? למדתי?

גיליתי דרך חדשה שמרגע שנחשפתי אליה חל בי שינוי. היום אני יכולה להסתכל על סיטואציות שבעבר גרמו לי סבל, מזווית אחרת.

קיבלתי כלי שמאפשר לי לקחת אחריות על חיי ולפעול, לקחת יוזמה ולא להסתפק בתגובה.

למדתי שמקור אי השקט, הסבל שאני חווה הוא פנימי ולא חיצוני. והוא נובע מהמלחמה הפנימית בין ההיגיון, המכוון אותי למה שצריך לעשות, לרגשות המכוונים למה שאני רוצה לעשות. הפער בין שני הקולות האלה, השיח הפנימי ביניהם, הוא המקור לאי השקט שלי.

הכרתי את שני ילדיי הפנימיים בני הראש (ההיגיון) ובתי הרגש, שני ילדי המסוכסכים, הרבים בינהם בראשי. בדרך כלל אני שומעת את ראש מסביר, דואג ומפחיד, לא סומך על רגש ולא מרשה לה להתבטא יותר מידי כי...מי יודע מה יקרה. ורגש עצובה ומרוסנת, סופגת ביקורת מתמדת, שורדת. בקושי.

פגשתי את עצמי את ה"אמצע", אמא לשני הילדים הפנימיים. וכמו שאני ערנית למצוקותיהם של ילדיי הגדלים בביתי, ואני מגייסת אנרגיה ומשאבים כדי לטפל בהם, לחנך אותם ולהתוות להם דרך, אני ערנית היום לילדיי הפנימיים. אני מקשיבה להם, נותנת מקום לכול אחד מהם, מרגיעה את הוויכוח הפנימי ופועלת מתוך אחריות. אני מאפשרת ביטוי לרגש. אני כותבת, מציירת ורוקדת. אני מרגיעה את "ראש" ומזכירה לשניהם ל"ראש" ול"רגש" ש"הכול בסדר".

טרילותרפיה לימדה אותי  להתנהל ממקום של הנאה ולא ממקום של מאבק, עם איזון ושקט פנימי שמביאים לי בריאות ושלווה.

הכול בסדר

"הכול בסדר" כדברי ניסים אמון, הוא מצב תודעה אישי, פרטי שלנו.

זה לא אומר שהכול בסדר בעולם או עם תושביו, זה לא אומר שהכול בסדר אצלנו כל הזמן. אבל ברגע אחד, לפרק זמן קצר אפשר להירגע, להרפות מהכול, לחייך להרגיש ולדעת שהכול בסדר. 

ברגע כזה, כשהכול בסדר  אני מוכנה להניח את העבר בצד, ממילא אני לא יכולה לשנות אותו. אני מוכנה להפסיק לבקר את עצמי, אני מוכנה לוותר על החרדות מהעתיד ומאמינה שגם אז יהיה בסדר.

כמאמנת להפחתת משקל אני מנסה לעזור למתאמן לזהות את הפער בין מה שמעכב אותו מלהשיג את מה שהוא רוצה. למשל: מתאמן שמאוד רוצה לרזות אבל רוצה להמשיך לאכול ללא מגבלות.

אני עוזרת לו, למתאמן למצוא איך לאכול בדרך שתעזור לו לרזות.

כמדריכת טרילותרפיה אלמד את אותו מתאמן להקשיב לשיח הפנימי בין ה"ראש" שלו שאומר אסור לאכול , זה לא בריא לך ל"רגש" שאומרת "בא לי" זה ממש טעים. אלמד את המתאמן להיות מודע לקולות הפנימיים ולפעול מתוך מודעות.

אני משלבת בין הדברים כדי שהמתאמן יוכל להתנהל ממקום של הנאה ולא ממקום של מאבק, עם איזון ושקט פנימי שיביאו לו בריאות ושלווה.

בין להרגיש ללחשוב אני מנהלת את עצמי, מזכירה לעצמי שהחיים יפים, מותר ליהנות ו....הכול בסדר.